אומר רבינו הקדוש "תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה, דרך שלא הלך בה אדם מעולם, אעפ"י שהיא דרך ישנה מכבר, אעפ"י כן היא דרך חדשה לגמרי".
כידוע כל הדרכים שמוליך אותנו רבינו, העצות, התורות הקדושות וההנהגות, הם דרכים והנהגות שכבר הלכו בהם כל הצדיקים והאבות הקדושים כמו שאמר: "הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול" אולם אחת ההנהגות הגדולות שבא רבינו להחזיר לעולם, היא כמובן ההתבודדות והשיחה האישית של האדם בינו לבין קונו, שכל הצדיקים והגדולים עסקו בזה ולא הגיעו למדרגתם כי אם ע"י הנהגה קדושה זו.
כמובן שבעניין זה כבר נכתבו ספרים הרבה, במיוחד בספרי רבינו, שמלאים בעצות וחידושים נפלאים בגודל המעלה של ההתבודדות, כמו כן יש את הספר השתפכות הנפש שבו מרוכזים כל התורות העוסקות בעבודה עליונה זו של ההתבודדות. ועוד אין לשער ולתאר מה היא המעלה האמיתית של התפילה, שכן אפילו המלאך הממונה על התפילות מעלה אותה למקום שמעלה ואין הוא יודע מה נעשה עימה, רק מה שאנחנו משיגים ומבינים מעט זה מה שכתבו לנו הצדיקים הגדולים וגילו בעוצם השגתם.
על כן בפרק זה לא באנו לחדש או לעסוק בדברים הידועים מכבר, שכן כל מי שרוצה יכול לעיין וללמוד בספרים הקדושים, רק באנו להעמיק ולברר כמה נקודות חשובות בעניין זה ולחזק את היסודות שצריכים חיזוק.
נפתח בדברי רבי נתן בהקדמה לספרו הקדוש ליקוטי תפילות וזה לשונו: "מי שרוצה לחוס על נפשו ולהסתכל על תכליתו הנצחי באמת לאמתו ורוצה להתקרב להשם יתברך באמת, וזה ידוע וברור שאי אפשר להתקרב להשם יתברך דהיינו לשבר ולבטל כל המידות הרעות ולזכות לכל המידות טובות ולילך בדרכיו יתברך, זה אי אפשר כי אם ע"י תפילה ותחנונים ושועה וזעקה להשם יתברך ימים ושנים הרבה, וכל הצדיקים והכשרים אמיתיים לא זכו למדרגתם כי אם ע"י זה, ע"י תפילה ותחנונים.
הנה מעלת אלו התפילות יבין כל משכיל החפץ באמת ובתמימות, כי תפילות כאלו עדיין לא היו בעולם והם מלאים כל טוב לבית ישראל ועדיין לא עלו שעשועים כאלו לפני השם יתברך כמו אלו השעשועים שנעשין מתפילות אלו".
כותב רבי נתן, שזה ידוע וברור שאי אפשר להתקרב להשם יתברך ולתקן את כל המידות, כי אם ע"י הנהגה זאת, כלומר אם נדייק ונעמיק בדברים נבין, שזה השורש והיסוד לכל עבודת השם של האדם וכל קיום ולימוד התורה תלוי ועומד על זה, שהאדם ירבה בתפילות ותחנונים להשם יתברך שיזכה אותו לכל זה, על כן רבינו מדגיש שהתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. כי אעפ"י שידוע שהתורה הקדושה היא תכלית מעשה בראשית ואין דבר חשוב יותר מלימוד התורה, עדיין כל תכלית התורה המצוות היא להביא את האדם לקשר ודביקות עם הבורא יתברך ולתיקון מידותיו, ועוד ידוע שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים ואין אדם יכול לנקוף אצבע מלמטה אם לא מכריזים עליו מלמעלה, על כן השורש והיסוד לכל עבודת האדם הוא הקשר והעזרה שהוא מקבל מהשם יתברך ע"י התפילה כי בלא עזרתו יתברך לא יוכל לעשות מאומה ולא יוכל להתקרב אליו באמת.
כמו כן העניין עצמו של התפילה ותחנונים יוצר את הקשר האמיתי בין הבורא ונברא, והיא הסולם לעלות ולהתקרב להשם יתברך, כמו שרבינו ורבי נתן מדגיש שכל הצדיקים האמיתיים לא הגיעו למדרגתם כי אם ע"י הנהגה זאת שהיו שופכים ליבם לפני השם יתברך ימים ושנים.
מעבר לכך, מדגיש רבי נתן שלא עלו שעשועים כאלו לפני השם יתברך כמו הדיבורים שהאדם משיח את ליבו לפני השם יתברך, כי התפילה והדיבור האישי שהאדם מדבר לפני השם יתברך, זה לא היה מעולם, כי לכל אחד בעולם יש את הדיבורים שלו, את הצרכים והרצונות שלו, את הדרך המיוחדת בה הוא מדבר עם השם יתברך, ואם כן כל אדם שעוסק בהנהגה חשובה זאת מעלה שעשועים גדולים ונפלאים לפני השם יתברך מה שלא היה מעולם.