אור הגנוז ברסלב

בהירות הדרך

העלאת ניצוצות

כידוע בתחילת הבריאה היה את שבירת הכלים וירידת ניצוצות הקדושה לזה העולם וכל תכלית האדם ועיקר עבודתו היא להעלות ולברר את אלו הניצוצות, ומטעם כמוס זה האדם עובר מה שעובר ויורד לאן שיורד גם ברוחניות וגם בגשמיות כדי לברר הניצוצות ולהעלותם חזרה למקומן.

על עניין זה מרחיב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים ב, הלכות ברכת הריח ד', וכך הוא מסביר את זה העניין: "וזה בחינת כל הירידות והנפילות העוברים על כל אחד מישראל לפי בחינתו ומדרגתו, עד שיש הרבה שנפלו עד עמקי תהום תחתיות ונדמה להם כאילו אפס תקוה ח"ו, בפרט עכשיו בסוף הגלות באחרית הימים האלה שנפלה בתולת ישראל. אך אעפ"י כן סוף כל סוף כולם יתקנו ולא יהיה נאבד שום אחד מהם כי השם יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נידח.

כי באמת לפעמים כשהאדם מגיע למקום נמוך ורחוק מהקדושה מאוד מאוד, שם דווקא יתעורר בהתעוררות גדולה להשם יתברך. כי יש בעניין זה כמה טעמים ואחד מהם הוא שכשהיו ישראל מקורבין להשם יתברך הראה להם הקב"ה חיבה יתרה ונדמה היה להם שכבר הם סמוכים אליו יתברך ולא בקשוהו יותר עד שמרדו בו, ומחמת זה הפילם ממדרגתם והורידם לגלות שיתחילו מחדש לחפש ולבקש אותו שזה עיקר התכלית.

כמו כן כאשר האדם חוטא הרי הוא נופל ממדרגתו יותר ואם כן הרי היה אפסה תקווה ח"ו, כי רק היה היורד ואי אפשר היה לו לשוב לעולם, מאחר שכל פעם היה נופל להסתר גדול יותר. אבל השם יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נידח וכשהאדם נופל ע"י חטאיו למקום רחוק מהקדושה, אזי השם יתברך מזמין לו שם רמזים כפי המקום וכפי הזמן ומזמין לו איזה זכות או מצווה שיכול לזכות בהם בזה המקום הרחוק דווקא.

ואם יזכה שם ליזכור בהשם יתברך ולעשות שם מה שיוכל, בקל יוכל לשוב להשם יתברך, כי לפי המקום הזה יכול לזכות בעבודה קטנה לעשות נחת רוח ותענוג ושעשוע גדול להשם יתברך, מה שלא היה זוכה במקום קדוש יותר וזה בעצמו יתן לו כח להתחזק ולהתגבר, כי השם יתברך מקבל תענוג ושעשוע גדול ביותר כשעולה לפניו איזה עבודה ממקום נמוך או מאדם מרוחק ביותר".

דברים נפלאים שמלמד אותנו רבי נתן שמהם אנחנו יכולים להבין ולהשיג כמה דברים ויסודות חשובים מאוד. ראשית אנחנו רואים שעיקר התכלית והעבודה הוא החיפוש ולא הקרבה, כי לגדולתו יתברך אין סוף וחקר ואם האדם חושב שהוא כבר קרוב להשם יתברך ומפסיק לחפש, הרי שהוא יכול חלילה גם להתרחק, כמו שכותב רבי נתן שנדמה היה להם שכבר הם סמוכים אליו יתברך ולא בקשוהו יותר עד שמרדו בו, כי ברגע שהאדם מפסיק לחפש ולבקש את השם יתברך וחושב שכבר הגיע לאן שהגיע וכביכול הוא כבר קרוב אליו יתברך, הרי שהעולם הזה יכול למשוך אותו בקל לאחור. ומחמת זה הקב"ה הפיל אותם ממדרגתם כדי שיתחילו מחדש לחפש ולבקש, שזה עיקר התכלית.

זו גם אחת הסיבות העיקריות שאנחנו עוברים מה שעוברים וכל פעם אנחנו נופלים ומתחילים מחדש, כי ברגע שאנחנו חושבים ומרגישים שכבר הגענו לאיזה מעלה, שאין כבר מה לחדש לנו, אזי משמיים לוקחים לנו את אותן המדרגות שכביכול הגענו אליהם ואנחנו צריכים להתחיל מחדש לבקש ולחפש. נמצא שעיקר העבודה שלנו הוא הבקשה והחיפוש ועל כן רבינו הקדוש לכל אורך התורות שלו והסיפורי מעשיות שם את הדגש מאוד על עניין הבקשה והחיפוש וכיצד להתחיל בכל פעם מחדש.

יסוד חשוב שני שאנחנו יכולים ללמוד מדברי רבי נתן, שהחשיבות של העבודה עצמה אינה נמדדת לפי הכמות או האיכות או המדרגה בה האדם נמצא, כי לפעמים להיפך יכול להיות שאדם שכביכול פחות במעלה ונמצא במקומות ירודים ונפולים יעשה איזה פעולה קטנה טובה או איזה התגברות וזה יעשה נחת רוח ושעשועים גדולים להשם יתברך מה שלא יכול לעשות צדיק גמור כמו שהוא ממשיך וכותב: "כי כל מה שנופל האדם למקום נמוך ורחוק מהקדושה יותר, יש לו שם איזה עבודה ונחת רוח לעשות להשם יתברך, מה שאינו זוכה לזה אפילו צדיק גדול ועל ידי זה מעלה את כל הניצוצות והקדושות שנפלו למקום טמא זה.

כי יש כמה ניצוצות קדושים שנפלו משנים קדמוניות לעמקי הקליפות ואין מי שיכנס לשם להעלותם, ועל ידי שמזדמן לשם בר ישראל שחטא ונתעורר לעבוד את השם יתברך, אזי מתדבקים בו כל הניצוצות ומעלה אותם משם, והעיקר הוא ע"י כח צדיק האמת שיש לו כח להעלות כל אלו האנשים עם הניצוצות שנתדבקו בהם".

כמובן בעניין זה של בירור והעלאת ניצוצות אין לנו שום הבנה והשגה, אבל בפשט הדברים אנחנו רואים שע"י זה שהאדם נופל או נמצא במקום מרוחק ביותר מקדושתו יתברך ויש לו שם איזה התעוררות או עבודה קטנה בקדושה הוא מעלה משם ניצוצות שהיו שם משנים קדמוניות.

על פי כל האמור אנחנו יכולים להשיג קצת שמה שמצטייר לנגד עיננו הוא לא תמיד המציאות האמיתית ואין לנו כלל השגה במה שנעשה כאן בעולם, מצידנו מתבקש רק לרצות ולבקש ונסות לעשות את מה שאנחנו יכולים בכל מקום שהשם יתברך שם אותנו בו, בלי לעשות חשבונות רבים ובלי לחשוב שאנחנו כביכול יודעים משהו, היכן אנחנו אוחזים בעבודת השם או מה החשיבות והאיכות של כל דבר שאנחנו עושים בקדושה.