וזה בחינת מה שאמרו רז"ל "שלשה דברים באים בהיסח הדעת משיח מציאה עקרב" ורמזו בזה שאין לאדם לחשוב מיום לחברו ואפילו משעה לחברתה, כי אפילו בכל רגע נעשים שינויים נפלאים ומשונים מאוד מאוד לטוב ולהיפך ח"ו, כמו שנאמר "ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו" ומי שמשים לב לזה יכול לראות נפלאות הבורא יתברך בכל עת ורגע ויבין כי אין האדם יודע כלל מה נעשה עמו בכל עת ורגע, ויבין היטב אמיתת הפסוק "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" וכתיב "אל יתהלל ביום המחר כי לא תדע מה ילד יום" וכתיב "לכל זמן ועת לכל חפץ, מה יתרון העושה באשר הוא עמל כי לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכציפורים האחוזות בפח וכו'".
וכל זה מרומז בדברי רז"ל הנ"ל, ללמד דעת את האדם שהולך ותועה במחשבותיו הרבים, שחושב בכל עת תחבולות רבות ודאגות שונות בעניין פרנסתו ועסקיו של זה העולם וכולם להבל ולריק, כי פתאום באים עליו ח"ו פגעים וצרות שלא עלו על דעתו, שהם בחינת עקרב הבא ונושך פתאום בהיסח הדעת. ולפעמים להיפך, שדואג על פרנסתו והצטרכותו הרבים עד שדאגתו מכלה את חייו ופתאום באה לו ישועה, שמזמין לו השם יתברך איזה ריווח גדול או קטן או איזה חפץ ופרנסת היום וכו', והכל בהיסח הדעת כי על פי רוב הרווח והפרנסה של האדם באים בהיסח הדעת.
על כן מי שרוצה לחוס על חייו ושלא ייגע לריק ולא ילד לבהלה, צריך להשתדל להתגבר מאוד על ריבוי מחשבותיו ותחבולותיו, רק לתלות עיניו למרום בכל עת, כמו שנאמר "אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקותי" וכתוב "גול על השם דרכיך ויכונו מחשבותיך" וכתיב "השלך על השם יהבך וכו'".
כי באמת אי אפשר להבין דרכיו יתברך כלל, איך הוא מתנהג עם כל אדם בפרטיות והשינויים העוברים על אדם אחד בעצמו בכל יום ובכל עת אשר אי אפשר לשער, כי זה ידוע וכל ישראל מאמינים בזה שהשם יתברך כולו טוב ומנהיג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים וכל כוונתו יתברך בכל מה שעובר על ישראל, בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות בכל יום ובכל עת ובכל שעה, הכל לטובה כי "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" אך כל ההרפתקאות והתלאות העוברים על האדם הכל מחמת עניין הנ"ל, ומחמת שהשם יתברך אוהב צדקה ומשפט וכל הצדקות והחסדים הרבים שעושה הוא מלביש בבחינת משפט בדרכיו הנפלאים שאי אפשר להבין כלל כי במשפט עושה צדקה וכנ"ל.
ועל כן אין שום עצה ותחבולה להינצל מפגעי העולם, כי אם ע"י תפילה ותחנונים, שירבה להתפלל בכל יום וכמו שאמרו רז"ל "לעולם יקדים אדם תפילה לצרה" מכל שכן כשבא עליו צרה ח"ו או דוחק, והתפילה מועילה תמיד כי ישועתו תבוא כהרף עין בהיסח הדעת דוקא, כמו שרוב הצרות שהם בחינת נשיכת עקרב באים בהיסח הדעת. ועל כן צריך כל אחד לתלות עיניו למרום ולהקדים תפילה לצרה כמו שתיקנו רז"ל כמה תפילות, כמו שאומרים בכל יום בבוקר תיכף אחר ברכת השחר "יהי רצון מלפניך שתצילנו וכו' מעזי פנים וכו' מפגע רע מעלילה וכו'" וצריך לכוון היטב בתפילות אלו שתקנו לנו חז"ל וגם להוסיף בעצמו תחינות ובקשות כפי העת והשעה.
ובאמת כשנשים לב היטב בעניין מעמדנו ומצבנו לפי שעה בזה העולם העובר כהרף עין, אין אנו יודעים כלל מה לכנות ולקרוא בשם מציאה ומה לכנות ולקרוא בשם נשיכת עקרב, כי יש שמוצא עשירות גדולה ולבסוף נהפך לו לרעה עצומה גם בזה העולם ועל כל פנים הוא צריך למות ולוקחים אותו מהממון או שלוקחים הממון ממנו בחייו כמו שאמר רבינו ז"ל, וכמו שהתפלא קהלת על זה ואמר ה"יש הבל וכו' עושר שמור לבעליו לרעתו וכו'" וכן להיפך יש אחד שיש לו עניות ודחקות וייסורים ר"ל וזה לטובה גדולה בעולם הבא בוודאי, ולפעמים ועל פי רוב גם בזה העולם אחריתו טוב אם הוא איש כשר "כי טוב אחרית דבר מראשיתו כי צדיקים תחילתם ייסורים וסופם שלווה".
אך תפילה מועילה על הכל, כי בוודאי עיקר התפילה צריך שתהיה שינצל מכמה וכמה נחשים ועקרבים הסובבים אותו בכל יום ורוצים למנעו מהטוב הגנוז בכל יום שהוא טוב אמתי בגשמיות ורוחניות, דהיינו שינצל ממחשבות רעות והרהורים רעים ורעיונות מבולבלים, שהם עיקר בחינת נחשים ועקרבים הנושכים אותו בכל עת ורוצים לכלותו לגמרי ח"ו, לולי השם שעומד בעזרו כמו שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו השם לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" אך כל מי שעוסק יותר להציל עצמו והעיקר ע"י תפילה ותחנונים, הוא יכול להמשיך ביותר צדקתו וחסדו העליון מאוד, ולהמשיך חסדים נפלאים חדשים בכל יום ובכל עת בבחינת "חסדי השם כי לא תמנו וכו' חדשים לבקרים וכו'" וע"י זה יזכה להינצל מנחשים ועקרבים הנ"ל ויזכה לטוב הגנוז בכל יום בחינת מציאה טובה באמת.