עיקר תיקון המשפט בשלמות הוא רק ע"י משפט השם יתברך, שעיקר גמר התיקון המשפט יתגלה לבסוף, כשיבוא הקב"ה וישחוט למה"מ ואת רוח הטומאה יעביר מהארץ, אבל עתה אי אפשר להבין דרכי משפטיו יתברך ואסור לנו להיכנס ולהרהר כלל במבוכות האלו, רק להאמין כי משפטיו יתברך עמוקים מאוד מאוד ואי אפשר להבינם כלל ובאמת הכל בחסד וברחמים, וכל זמן שלא נתתקן המשפט על מכונו, אי אפשר להבין משפטו כלל, עד הקץ האחרון, שאז יהיה עיקר תיקון המשפט בבחינת "ציון במשפט תפדה וכו'" ואז תתגלה הדעת ויבינו אורחות משפטיו יתברך, אבל עתה צריכים רק להאמין באמונה שלימה, כי ישרים משפטיו יתברך והכל בחסד גדול, כי עיקר תיקון המשפט יהיה ע"י משיח צדקנו בעת הקץ האחרון.
וזה בחינת מה שנוהגים לילך על קברי צדיקים בערב ראש חודש, כי מבואר שם בתורה הנ"ל, שעיקר תיקון המשפט נעשה ע"י הצדיקי אמת שעוסקים בכל אלו התיקונים, שעיקר גמר התיקון הוא להעלות את כל האהבות הנפולים שבאו ע"י פגם המשפט, כי הצדיק משליך עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל רצון השם יתברך ומשליך מאיתו כל החכמות והולך בדרכי התמימות והפשיטות שע"י זה מעלה המשפט מהתהומות שנפל לשם.
והעיקר בערב ראש חודש, שאז הלבנה היא בתכלית המיעוט ואז דוקא היא מתחילה להתמלאות מיד, וזה רמז על כל אחד מישראל, שהם עתידים להתחדש כמותה, כמו שאומרים בברכת קידוש הלבנה. כי כל ימי עולם אנו עוסקים בתיקון פגימת הלבנה ובכל פעם מתקנים אותה מעט מעט, עד שלעתיד תתמלא פגימתה לגמרי ולא יהיה בה שום מיעוט. ואף על פי שבגשמיות אין אנו רואים בלבנה עתה שום תיקון, כי בכל חודש חוזרת ומתמעטת כבתחילה, אף על פי כן אנו מאמינים שאין יגיעתנו לריק ח"ו, ובוודאי בכל ראש חודש ובכל ברכת קידוש הלבנה ובשאר התיקונים שעושים הצדיקים וכל ישראל בשבילה, ודאי היא נתתקנת ברוחניות בכל פעם, עד שלעתיד נראה זאת עין בעין שנתמלאה פגימתה ע"י קדושת הצדיקים וכלל ישראל.
וכמו כן הוא אצל כל אחד מישראל, שיש לו עליות וירידות כל ימיו בלי שיעור, עד שיש שנדמה לו שלא פעל כלום, מאחר שבכל פעם חוזר ונתמעט או נפגם ח"ו, אף על פי כן אין שום יגיעה לריק ח"ו, כמבואר כבר אצלנו כמה פעמים, והעיקר הוא תמימות ופשיטות, לחזק את עצמו בדרכי התמימות והפשיטות של הצדיקי אמת, שע"י זה יכולים לזכות במשפט אפילו אם נפל עד התהום ח"ו, כי עיקר הנפילה של כל אחד הוא ע"י פגם הברית, שבא מאהבות נפולים שבאים ע"י בחינת פגם המשפט.
ועיקר התיקון הוא ע"י בחינת קשר המרכבה, שכל אחד יכול להמשיך על עצמו ע"י שישמור היטב לקשר ולחבר מחשבתו יחד למקום אחד, שלא תתפזר לחוץ רק תהיה אחוזה וקשורה יחד בהשם יתברך ותורתו בקשר אמיץ וחזק, כי עיקר תיקון המרכבה הוא ע"י תיקון המחשבה שבמוח, שמחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות ומחשבות קדושות הם בחינת חיות שבמרכבה אריה שור נשר וכו' והאדם רוכב על כולם, כי כל אחד מישראל צריך שיהיה מרכבה לשכינה כמו שאמרו רז"ל שהצדיקים הם מרכבתו של השם יתברך, והעיקר ע"י קדושת המחשבה, שהיא עיקר האדם, שע"י זה נכללים בבחינת 'אדם היושב על הכיסא' שהוא עיקר המרכבה.
על כן כשמקשר מחשבתו יחד אליו יתברך, שלא תצא לחוץ מהקדושה ח"ו, ע"י זה הוא בחינת קשר המרכבה כנ"ל. ועניין ההתקשרות הזאת הוא עצה נפלאה ששמענו מפיו הקדוש ז"ל, כשמתגברים על האדם בתאוות והרהורים כמו שמתגברים ח"ו, צריכים לקשר את עצמו יחד כנ"ל.
אבל עיקר בחינת תיקון קשר המרכבה, שהוא עיקר תיקון המשפט תיקון הרהורי ניאוף ואהבות הנפולים, אי אפשר לזכות כי אם בכח וזכות הצדיק שזכה לתיקון המשפט בשלמות, על ידי עוצם נפלאות תמימותו ופשיטותו הנ"ל, וביותר אחר הסתלקותו שעוסק בתיקון זה ויותר ויותר, שעוסק להעלות המשפט והאהבות הנפולים מעמקי תהום תחתיות.
כי ידוע לרבים, שיש עכשיו אנשים שנפילתם עמוקה עד תהום, כאשר רבים יודעים בנפשם מה שעובר עליהם, עד שהרבה נתייאשו מהשם יתברך ע"י זה ר"ל. אבל באמת כבר מבואר אצלנו צעקתו הגדולה ז"ל, ש"אין יאוש בעולם כלל" כי כל הצדיקי אמת שוכני עפר ממשיכים בחינת תיקון קשר המרכבה עד התהום ומעלים המשפט והאהבות הנפולים משם, וכל מי שאוחז עצמו בהם באמת, יכול למצוא עצות והצלות אפילו בתהום תחתיות ומתחתיו, לקשר את עצמו גם שם, לקבץ פיזור מחשבתו להשיבה אל הקדושה מתהום תחתיות.
ובזה דוקא מעלים קדושת המשפט מהתהום, כי זה יקר מאוד אצל השם יתברך, כשהאדם ממשיך את עצמו מנפילה עמוקה כזאת להשם יתברך, שע"י זה דוקא מתקן ומעלה קדושות הרבה. וזה בחינת 'ירידה תכלית העליה' כי דוקא ע"י הירידה הגדולה שנתעה מאוד, כשמתגבר גם שם וממשיך עצמו לדרכי התמימות והפשיטות האמתי של הצדיק האמת, ואינו מייאש את עצמו בשום אופן בעולם ומקשר פיזור מחשבתו גם שם ופונה להשם יתברך, ע"י זה דוקא נעשה תיקון נפלא בכל פעם עד שסוף כל סוף יזכה לעלות משם ויתתקן הכל.
והכל בכח הצדיק האמת שהוריד את עצמו כל כך וגלגל את עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל רצונו יתברך, דהיינו שעסק עם בני אדם המטונפים ומלוכלכים מאוד במעשיהם ר"ל, וכמו שאמר רבינו ז"ל על עצמו "ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר וכו'" כדי לקרב, ובכח זה אפילו מי שהוא בתוך רפש וטיט, אפילו במקומות המטונפים במצולות ים בתהום תחתיות, יכול גם שם להמשיך על עצמו בחינת התקשרות הנ"ל, שע"י זה מעלים המשפט והאהבות הנפולים מהתהום, שזה עיקר התיקון של הגלות האחרון הארוך המר הזה שנקרא תהום, כמו שדרשו רז"ל על פי "הארץ היתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום" שהגלות הזאת נקראת תהום, כי בעוונותינו הרבים נפלנו עד התהום בבחינת "ותרד פלאים" שהוא בחינת ירידת המשפט, בבחינת "כי יפלא ממך דבר למשפט" ועיקר התיקון הוא ע"י התמימות והפשיטות האמיתי, לסלק כל החכמות וכו' שנמשך מהתמימות של הצדיקי אמת שזכו להעלות המשפט מתהום תחתיות ולתקנו בשלמות.