רבינו הקדוש ורבי נתן מרבים לדבר ולהדגיש את מעלת כל נקודה טובה, פעולה ואפילו מחשבה קטנה, שהאדם מנתק את עצמו מהרע ועושה טוב, אפילו כחוט השערה. לפעמים נדמה לנו שדיבורים אלו באים רק כדי לחזק אותנו במצבים שאנחנו בירידה ואין בנו כח למעשים גדולים, על כן אנחנו צריכים להחזיק בדברים הקטנים ולהשתדל לעשות מעט טוב ולהתבונן בנקודה הטובה שיש בי כדי להתחזק ולהתרומם.
אך אם נתבונן ונעמיק במה שהזכרנו שכתוב בספר משיבת נפש, תורה לז', נבין ביתר שאת את החשיבות והמעלה של כל נקודה טובה קטנה שכביכול נראית קטנה בעינינו, וכך כתוב שם: "והיא מעלה גדולה כשיש עדין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו יתברך עם היצר הרע דווקא, דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו יתברך ואם אין יצר הרע לאדם אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו יתברך, אעפ"י שע"י התפשטותו והתגרותו כל כך, הוא מביא את האדם למה שמביא, לכמה עוונות ופגמים גדולים. אעפ"י כן, הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה, מה שבתוקף התגברותו של היצר הרע, מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה יקר אצלו יתברך ביותר מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע!".
האם אנחנו מבינים את מה שכתוב כאן? הקב"ה יקר אצלו יתברך תנועה קלה שהאדם עושה לכיוון הטוב כנגד יצר הרע, יותר מאלף שנים של עבודת השם עם תורה ומצוות ללא היצר הרע. ואעפ"י שהיצר הרע מפיל את האדם לעוונות ופגמים, אעפ"י כן עדיין שווה לקב"ה הכל כנגד תנועה אחת טובה. ואם אצל הקב"ה בורא העולם זה יקר כל כך, אז בוודאי שאין שום דבר גדול ויקר מזה בכל העולמות כולם, כי כל העולמות לא נבראו כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה והוא מתחזק כנגדו.
ואם כך, מי יכול לשער כל פעולה קטנה או מחשבה טובה שהאדם מתגבר בתוקף המרירות והמלחמה וחלישות הדעת שיש לו, יכול להיות שזה שווה יותר מאשר הוא היה לומד יום ולילה ומקיים מצוות בלי שום התנגדות או מלחמה של היצר הרע, כי כבר אמרו חכמינו ז"ל "לפום צערא אגרא" כפי הצער שיש לאדם בקיום המצוות ולימוד התורה, כך גם השכר. ועל כן אפילו עבודת המלאכים הקדושים שעובדים את השם יתברך באימה וביראה אין עבודתם נחשבת כנגד עבודת השם של האדם שיש לו בחירה בזה העולם.
המעט טוב שדיבר עליו רבינו, הוא גדול ועצום, ולא בא רק לנחם ולחזק אותנו, כי כך הם פני הדברים באמת. על כן האדם צריך להאמין בזה ולייקר כל פעולה טובה שלו וכל נקודה טובה ואפילו מחשבה קטנה שהוא מסיט את מחשבתו מהרע אל הטוב, אין דבר יקר מזה וזהו למעשה תכלית כל בריאת מעשה בראשית.
מעבר לעניין החיפוש ומציאת הנקודות הטובות שיש בנו ובאחרים, מעבר לכך שאנחנו מחויבים להעריך ולייקר כל דבר בעבודת השם, אפילו דברים שנראים בעיננו כקטנים, כל התורה של רבינו וכל הדרך שהוא בא לגלות בעולם, מתמקדים בעיקר בדבר מהותי וחשוב נוסף- במציאה וגילוי של הנקודה האישית והפרטית שיש בכל יהודי, שהיא למעשה ה'חלק אלוק ממעל' ממש, זה בעצם עיקר עניינו ושליחותו של האדם, למצוא ולגלות את אותה נקודה קדושה וייחודית שאין אותה לאף אדם אחר בעולם.
כלומר הקב"ה הטביע בכל יהודי תכונות, מעלות, כישרונות ויכולות ייחודיות שנמצאות רק בו ורק הוא יכול לגלות אותם ואיתם להאיר בעולם. כל עוד האדם לא מגלה את הנקודה הקדושה שלו, את הדברים המיוחדים שיש בו , כל עוד הוא לא משתמש בהם ומעצים אותם, הוא למעשה בעצם לא מממש את הפוטנציאל ואת השליחות שלו בעולם, ואם כך גם אינו יכול להגיע לאושר פנימי ואמיתי.
באותה הנקודה הפנימית והייחודית שיש בנו, שורה למעשה אור האהבה הקדושה, שהיא האהבה המוסתרת שיש בכל אדם להשם יתברך. כאשר אנחנו מתמקדים ומגלים את אותה הנקודה הקדושה הנמצאת בנו, ע"י זה אנחנו מעוררים את אור האהבה המוסתרת שטבע השם יתברך בכל אחד מאיתנו.