עלינו לדעת שלרצון עצמו ישנם שורשים רבים, לא תמיד הרצון הגלוי הנראה לעין הוא הרצון האמיתי של האדם, יכלו להיות שלרצון הנגלה והחיצוני של האדם ישנו רצון פנימי יותר שמוביל אותו לרצות דברים אחרים שישרתו למעשה את הרצון הפנימי. לדוגמא אדם רוצה כסף, אבל הכסף הוא רק כלי ואמצעי לרצון פנימי יותר של כוח וכבוד או תאוות עולם הזה, אם כך הרצון האמיתי שלו הוא לכוח וכבוד והרצון לכסף הוא רק כלי שרת למלא את הרצון הפנימי יותר.
כמו כן בעבודת השם ובקיום התורה והמצוות, בוודאי שכולם רוצים ללמוד תורה ולעבוד את השם יתברך, אבל האדם צריך לברר לעצמו את הרצון הפנימי שלו ולשאול את עצמו מדוע אני רוצה להתעלות במעלות התורה ולקיים מצוות, מה הרצון הפנימי והאמיתי שלי. ישנם אנשים שהרצון הפנימי שלהם הוא כבוד והצלחה והם משתמשים בעצם בתורה כקרדום לחפור בו, נמצא שכל עבודת השם שלהם היא בעצם לגדל את הישות העצמית שלהם.
כמו כן ישנם כאלו המבקשים שכר עולם הבא, אמנם זו כבר מעלה גדולה יותר, שהאדם עובד את השם יתברך ומאמין בחיי עולם הבא. אבל רבינו אומר שישנם אנשים שממלאים את ביטנם בענייני העולם הזה וישנם אנשים שממלאים ביטנם בעולם הבא, כלומר שבשני המקרים האדם מבקש את טובת עצמו, רק המעלה של זה העובד לשם שכר היא גבוה יותר, כי הוא מאמין בהשם יתברך ובחיי העולם הבא, אבל עדיין זה נחשב בחינת מילוי בטן, כי התורה והמצוות באים לשרת את רצונותיו האישיים ולמלא את מבוקשו.
כמובן רובם של ישראל הרצון הפנימי שלהם בעבודת השם ובקיום המצוות הוא לעשות נחת רוח להשם יתברך שזה המעלה הגדולה ביותר, על כן גם עיקר הרצון שלהם מתמקד בו יתברך, הם לומדים תורה ומקיימים את המצוות רק כדי לזכות להתקרב אליו יתברך, להתדבק בו, לגרום לו נחת רוח, אם כך נמצא שהרצון האמיתי והפנימי שלהם הוא השם יתברך.
גם כשהאדם הגיע למדרגה העליונה הזו שהוא רוצה וכוסף באמת להשם יתברך, צריך לדעת שלא די בזה, כי את השם יתברך אי אפשר להשיג ולתפוס כי "לית מחשבה תפיסה ביה כלל' והוא יתברך אין סוף ותכלית, אבל בגודל רחמנותו ואהבתו לישראל הכניס את עצמו בתורה ובמצוות ונתן אותם לעמו ישראל כדי שיוכלו להתדבק בו ולהתאחד עימו, על כן לאחר כל העבודה של הרצון והכיסופים שיוצרים את הכלים, צריך האדם לעסוק בתורה ובמצוות כדי להתחבר לבורא עולם ולקבל את האור.
בסיפור המעשה 'מאבדת בת מלך' אנו רואים את המשנה למלכות שיוצא לחפש את בת המלך האבודה, הוא מוצא אותה במבצר ושואל אותה "איך אני יכול להוציא אותך?" ואמרה לו ש"אי אפשר לך להוציא אותי כי אם כשתהיה בוחר לך מקום ותהיה יושב שם שנה אחת וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי, וכל זמן שיהיה לך פנאי תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי".
המשנה למלכות הוא כל אחד מאיתנו שנשלח לעולם לחפש את הבת מלך האבודה, שהיא נקודת הנשמה הפנימית, האמונה הקדושה, השם יתברך. בת המלך יכולה למעשה להיות כלואה במבצר של כל ענייני העולם הזה ותאוותיו, או שתפוסה וכלואה בדעות משובשות. גם במחוזות הקדושה הנקודה הפנימית של האדם יכולה להיות כלואה במבצר של הלא טוב, האדם בטוח שהוא כבר הגיע למקום הנכון, הוא לומד תורה, יש רב, כולל קהילה תומכת, הכל נאה ומתוקן, הוא חושב ומרגיש שאין לו מה לחפש ולמה לכסוף, יש לו הכל ופה טמונה הסכנה הגדולה ביותר, כי פה הוא יכול לעמוד במקום.
כדי להוציא את הבת מלך מאותו מבצר, כדי שהאדם יוכל לגלות את הנקודה הקדושה שבו, את האמונה ואת השם יתברך, רבינו נותן לנו כאן את העצה הגדולה והעיקרית מכולם שזה הרצונות הכיסופין וההתבודדות.
אומר רבינו בליקוטי מוהר"ן תננינא כה ש"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו לעבודתו באמת ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו יתברך, הן חרטה ותשובה על העבר והן בקשת תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום והלאה באמת, ויזהר מאוד להרגיל עצמו להתמיד בזה מדי יום ביום שעה מיוחדת כנ"ל, ושאר היום יהיה בשמחה כנ"ל".
כמו כן רבינו מוסיף ואומר שהאדם צריך ליישב את דעתו מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף והן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד וכיוצא ואז בוודאי ישוב אל השם. על כן ההתבודדות היא לא רק עצה להתחבר ולהתקשר אל השם יתברך בתפילות, בכיסופים ובדיבורים טובים, יש לה גם עניין חשוב של ישוב הדעת, בזמן הזה אני יכול לברר לעצמי, מה הן הרצונות האמיתיים שלי, מה באמת אני רוצה ואל מה אני נכסף באמת. אדם שטרוד כל הזמן בטרדות החיים לא תמיד יודע ומודע למה שמוביל אותו במהלך חייו, על כן האדם חייב לעשות מדי פעם ישוב הדעת אמיתי ולברר לעצמו את מצבו, את רצונותיו האמיתיים, כאשר הוא מזהה אותם, הוא יכול לבטא אותם בתפילות ובדיבורים לפני השם יתברך.
זו היא המעלה הגדולה מן הכל, ההתבודדות, כאן האדם מברר לעצמו את מצבו האמיתי, את רצונותיו, כאן הוא מבטא אותם במילים, בתפילה להשם יתברך, זה יוצר לאדם כלים לקבל את השפע ומהרצונות עצמם שהאדם מגלה אותם בדיבור נבראים מלאכים שמוליכין את האדם למחוז חפצו.