ועל כן קובעים מזוזה בפתח הבית, כי האמונה היא הפתח והשער שעל ידה נכנסים לדעת ולהכיר אותו יתברך, בבחינת "וארשתיך לי באמונה וידעת את השם". כי אי אפשר ליכנוס אל הדעת דקדושה, כי אם ע"י אמונה כידוע, ועל כן האמונה היא בחינת הפתח והשער שעל ידה נכנסים לדעת אותו יתברך ולהתקרב אליו ולהיכלל בו יתברך, בבחינת "זה השער להשם צדיקים יבואו בו" "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים".
כי האמונה היא ע"י בירור המדמה, והמדמה הוא הפתח והשער של השכל, כמו שאנו רואים גם בחכמות חיצוניות של המחקרים, שמתחילים כל חקירות חכמתם ע"י דמיונות של המדמה, שמדמים ומקישים דבר לדבר עד שבאים אל חכמתם כידוע, ומחמת שהמדמה שלהם אינו מבורר על כן הם נבוכים בכל החכמות, כי רוב החוכמות אינם ברורים אצלם כידוע, ובפרט בהשגות אלוקות, שבזה אין יודעים כלום.
נמצא שהמדמה הוא בחינת פתח ושער של השכל, ועל כן זוכים ע"י בירור המדמה לאמונה דקדושה, שהיא עיקר השער והפתח דקדושה כנ"ל, על כן שם בפתח הבית קובעים את המזוזה, שהיא ב' פרשיות התורה, שכלול בהם כל עשרת הדברות, וכל קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, שכל זה הוא בחינת רוח נבואה בחינת אמונה כנ"ל. וע"י זה מקדשים את פתח הבית, שיהיה בבחינת פתח ושער השכל והחכמה דקדושה בחינת "בחכמה יבנה בית".
ועל כן מסיימים פרשת המזוזה "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וכו'". כי זה עיקר החיות של האדם, שבכל יום מימי חייו תתחזק אמונתו יותר ויותר, היינו אמונת חידוש העולם, שהיא עיקר האמונה, עד שיתחדש מוחו ודעתו בכל יום בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כי רק זה נקרא חיים, בחינת "וצדיק באמונתו יחיה" כי אמונה וחכמה דקדושה הם אחד, כי ע"י האמונה זוכים לחכמה דקדושה וכל מה שמשיגים יותר חכמה, מתחזקים יותר באמונה. כי זה עיקר החכמה דקדושה, שיבין ויתחכם שאינו יודע כלל, רק יבין מרחוק כמה וכמה צריך להאמין באמת בהשם יתברך ובצדיקי האמת, בבחינת "מרחוק השם נראה לי" ובבחינת "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" וכמו שאמר רבינו ז"ל, שעיקר החכמה שישכיל שרחוקה ממנו החכמה וצריכים לחזור זאת פעמים אין מספר בכל יום.
כי צריך לחדש אמונתו בכל יום, שזה עיקר התחדשות המוחין בכל יום ועיקר החיות. וזה בחינת ב' פרשיות של קריאת שמע שאומרים בכל יום ערב ובוקר, שהם עיקר האמונה הקדושה, שמסיימים "למען ירבו ימיכם וימי בניכם וכו'" כי זה עיקר החיות כנ"ל. ועל כן צריכים לקבוע זאת אצל פתח הבית שדרים בו, כי בבית עיקר חיות האדם כנראה בחוש.
וזה בחינת "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" שנאמר בקריאת שמע, שהיא פרשת המזוזה שקובעים בבית, כי זה כלל גדול, שעיקר תיקון האדם וכל העולמות התלויים בו הוא ע"י בחינת ההתחדשות, וכמו שהזהיר רבינו ז"ל בקול רם בקול חזק מאוד בעת שהוכיח אותנו ועורר והקיף אותנו בדבריו הנוראים, ואמר שעיקר התשובה הוא בחינת התחדשות, כמו שנאמר "השיבנו השם אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם" וכתיב "תתחדש כנשר נעוריכי" ועיקר הגלות מארץ ישראל וחורבן בית המקדש וכל הצרות שסובלים בגלות, הכל נמשך ע"י שנפלו מבחינת התחדשות המוחין לבחינת שינה.
כי צריך האדם להמשיך על עצמו בכל יום, שהשם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, וכמו כן צריך האדם לחדש מוחו בכל יום, בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך". וזה שנאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי השם הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" וידעת היום דוקא, שצריכים לחדש הידיעה בכל יום בבחינת "אשר אנוכי מצוך היום" הנאמר בקריאת שמע.
כי העיקר הוא האמונה, ועיקר האמונה הוא להאמין בחידוש העולם כנ"ל, וזאת האמונה הקדושה צריך להמשיך על עצמו בכל יום מחדש, כפי אותו היום וכפי השינויים שבאותו היום, בכלל ובפרט, כי אין יום דומה לחבירו, כמבואר בכתבי האר"י ז"ל ומובא בדברינו כמה פעמים. וכפי מה שמתחזקים באמונת חידוש העולם, כמו כן זוכים לחידוש העולם שלעתיד, ובאמת הכל אחד, כי מי שזוכה לאמונה שלימה ע"י התקרבות לצדיקי אמת, הוא ממשיך על עצמו בכל יום ובכל עת בחינת חידוש העולם של לעתיד. כי זה כל האדם, שנברא רק בשביל זה, כי לא בא לזה העולם העובר, כי אם לעבוד את השם ולהכיר אותו יתברך וכפי מה שיזכה ע"י מעשיו הטובים, כן יזכה לטוב אמתי ונצחי, בעת שיהיה חידוש העולם שלעתיד, שאז יהיה עיקר קיבול שכר עולם הבא, שכל אחד מישראל יש לו חלק שם, כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
נמצא שעבודת איש הישראלי בכל יום, שהיא בשביל התכלית הנצחית, הוא שימשיך על עצמו ע"י עבודה זאת קדושת חידוש העולם שלעתיד, וכל השינויים שהשם יתברך עושה בעולם בכל יום וכל הגלגולים והסיבות נפלאות שמסבב ברחמיו ובתחבולותיו הנוראות, לרמז לנו רמזים בכל יום לקרבינו אליו יתברך, הכל כאשר לכל כדי שיתתקן האדם וכל חלקי העולמות התלויים בו, שיוכלו להתחדש לעתיד, שיהיה לו חלק טוב בחידוש העולם שלעתיד שהוא העולם הבא.
ועל כן בכל יום ויום נמשך התחדשות נפלאה לגמרי, וצריך האדם לשים לב לזה בכל יום, ואפילו מי שאין לו דעת להבין זאת כראוי, צריך להאמין בזה על כל פנים, שבכל יום נמשך חדשות לגמרי, כמו שאנו אומרים בכל יום "עושה חדשות וכו'" וזה בחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך" שצריך שתהיה לו אמונה רבה להאמין בזה, שהשם יתברך מחדש עולמו בכל בוקר, שזה בחינת "חדשים לבקרים".
כי צריך לידע ולהאמין שכל מה שעובר על האדם בכל יום ובכל עת ובכל שעה, הכל הוא חידושים נפלאים של הבורא היחיד הקדמון יתברך, שחידש עולמו יש מאין המוחלט בשביל האדם הבעל בחירה, כדי שיזכה לרב טוב הצפון של חידוש העולם לעתיד, ועל כן עובר עליו מה שעובר כפי האדם וכפי היום וכפי המקום וכו', והכל בשביל בחינת התחדשות הנ"ל, ומי שאינו נופל לידי זיקנה, יכול להתחדש בכל פעם לטובה, אפילו אם יעבור עליו מה, והעיקר ע"י התקרבות לצדיקי אמת ולספריהם הקדושים, שזכו להתחדש בכל יום.