ההתקשרות והביטול לצדיק האמת, לעצותיו ותורותיו, אינה חשובה והכרחית רק לפשוטים והקטנים במעלה, אלה גם הצדיקים הגדולים במעלה צריכים להתקשר ולהתבטל לצדיק האמת שהוא 'חד בדרא' כמו שכותב לנו בפירוש רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה א', בסימני בהמה וחיה טהורה ד', וזה לשונו: "וזה פרוש בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות וזה מעשה המנורה מקשה זהב וכו'. אור המנורה זה בחינת אור הצדיק האמת שהוא עיקר אור המאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה, וכל האורות שבעולם כולם נמשכין ממנו. ועל כן אור המנורה מאיר ע"י השמן, כי שמן הוא בחינת אויר הנח והזך שזהו בחינת שמן המשחה.
וזהו אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. פני המנורה- זה בחינת הצדיק האמת הרב האמת שבדור, שבעת הנרות הם שאר הצדיקים אמתים הנמשכים ממנו כענפים מאילן שהם בחינת תלמידיו. והזהיר הכתוב שכל שבעת הנרות שהם בחינת כלליות כל הצדיקים שבדור כולם יהיה השתדלותם להאיר אל מול פני המנורה, להמשיך אור הצדיק האמת בעולם שהוא היחיד בדורו, שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, שהעיקר להמשיך אורו בעולם, שע"י זה יתתקן הכל.
כי יש כמה צדיקים אמיתיים וכולם אמת, אבל יש צדיק שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, שהיא עיקר עצם האמת, בחינת אבן טוב, שהיא עיקר האור המאיר האמת בכל העולמות. וכל מי שצריך לקבל אמת צריך לקבל ממנו. כי שאר כל הצדיקים, מכל שכן שאר הכשרים והעולם כולם הם בחינת חלונות אצלו, ועל כן האמת של שאר הצדיקים אינו יכול להכניע לגמרי את השקר, כי אעפ"י שהם מכניעים ומבטלים לפעמים איזה שקר אבל הוא רק לפי שעה, אבל אחר כך מתגבר השקר בשקרים ורמאות יותר ומקלקל זה התיקון והאמת שהמשיך זה הצדיק בעולם, ולפעמים מתגבר אחר כך הס"א והשקר ע"י האמת של זה הצדיק יותר ויותר, כי יונק מזה האמת ומהפכו לשקריו ורמאויותיו עד שדווקא ע"י זה האמת הוא מתגבר יותר.
אבל הצדיק האמת הנ"ל שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, שהוא יודע מכל זה והוא יודע האמת לאמיתו עד הסוף והוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות, כשארז"ל לעניין משה רבינו שהיה יודע כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, והוא יודע להמשיך אמת כזה בעולם שאי אפשר לקלקלו בשום אופן, ואעפ"י שעליו מתגברת הס"א והשקר ביותר ויתר מעל כל הצדיקים ומחפה ובודה עליו שקרים שלא עלו על ליבו, וכמו שמצינו בכמה דורות שדווקא על הצדיק ה'חד בדרא' הגדול במעלה ביותר, אמרו עליו שקרים וכזבים ועלילות שלא עלו על דעתו. והראשון היה אברהם אבינו שאמרו עליו שהוא מין, כמו שמובא במדרש שאמרו בשביל המין הזה בא הרעב, וכן משה רבנו חשדוהו באשת איש וכל אחד קינא לאשתו ממשה, וכן ירמיהו חשדוהו באשת איש וכן ביוצא בזה על גדולי הצדיקים דווקא יחידי הדורות אמרו דברים כאלה. אבל סוף כל סוף דבריהם חיים וקיימים לעד ולנצח ודברי החולקים בטלים ומבוטלים כי שפת אמת תיכון לעד, כי הצדיק בחינת נקודת האמת הנ"ל הוא ממשיך אמת כזה בעולם שהיא בחינת שורש תכלית האמת שע"י זה עיקר ביטול השקר בשרשו כנ"ל. ועל כן מזהיר הכתוב שכל שבעת הנרות יאירו אל מול פני המנורה, שכל השתדלותם של כל הצדיקים והכשרים הכלולים בשבעת הנרות, שהם בחינת שבעת ימי הבניין, שהם בחינת שבע שבתות של ספירת העומר, כולם יהיו כל עבודתם להאיר אל מול פני המנורה, להמשיך אור פני המנורה בעולם, שהוא אור הצדיק שהוא נקודת עצם האמת שעל ידוו עיקר ביטול השקר לגמרי עד קצה אחרון כנ"ל".