הדיבור יש לו כח גדול מאוד מאוד להפוך את האדם מרע לטוב, כי עיקר ניצחון המלחמה הוא ע"י הדיבור, שהוא עיקר הכלי זיין של ישראל, כי אין כוחנו אלא בפה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. וזה עיקר הכלי זיין של משיח שהוא בחינת כל הצדיקי אמת שבהם תלויים וכלולים כל ישראל, שעיקר כלי זיינו של משיח הוא רק ע"י תפילה שהיא הדיבור.
ועל ידי זה עיקר הכנעת הרע עין שממנו השכחה, כי ביטול השכחה ולזכות לזיכרון הוא ע"י הדיבור, כמו שרואים בחוש שע"י שחוזר על משנתו כמה וכמה פעמים בפה מלא ע"י זה זוכר לימודו תמיד. וכן לעניין הזיכרון העיקרי שהוא לזכור תמיד 'בעלמא דאתי', עיקר הזיכרון הזה הוא לחזור זיכרון זה בדיבור פיו, להיות רגיל בכל יום לדבר בפה מלא מעניין התכלית ולהזכיר את עצמו בפה מלא, מה יהיה התכלית ממני לעולם הבא ומה יהיה בסופי וכי באתי הנה לקבוע עצמי ח"ו בזה העולם, הלא הכל יודעים שאין שום קביעות בזה העולם העובר והרץ והפורח מאוד ולא באתי הנה כי אם להכין עצמי 'לעלמא דאתי'.
ובשביל זה צריכים ללמוד ספרי מוסר שנתיסדו על פי דברי רבותינו ז"ל בגמרא ומדרשים ועל פי צדיקי אמת, כי כל ספרי המוסר האמתיים מזכירים את תכלית העולם הבא וכן צריכים להתבודד בכל יום ולדבר בפה מלא מתכלית עולם הבא כנזכר לעיל, כי הדיבור יש לו כח גדול להזכיר את האדם, וזה בחינת "מדי דברי בו זכור אזכרנו".
כי עיקר כוח מלכות האמתית דקדושה, שהיא בחינת מלכות משיח, הוא ע"י הדיבור בבחינת מלכות פה, כי המלך מנהיג כל מלכותו ע"י הדיבור. וזה בחינת כל ספר תהילים שיסד דוד המלך ע"ה, שהוא שורש מלכות משיח, שהיה לוחם מלחמות השם כל ימיו בגשמיות ורוחניות וניצח את כולם ע"י הדיבור פה, דהיינו ע"י ריבוי תפילות בלי שיעור, עד שכלל כולם ברוח קודשו בספר תהילים ועל כן זכה באמת למלכות נצחית שהיא מלכות משיח.
וזה בחינת למנצח שהתחיל בהם רוב המזמורים שבתהילים, כי זה עיקר עניין ספר תהילים שהוא בחינת תפילות ושירות ותשבחות, כלליות הדיבור הקדוש של זיכרון עולם הבא, שאז נעסוק רק בזה להודות ולהלל לפניו יתברך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר תהילים בעולם הזה זוכה לאומרם לעולם הבא.
ועיקר אמירת תהילים, שהם בחינת כל הדיבורים הקדושים שאומרים בשביל זיכרון עולם הבא כנזכר לעיל, העיקר הוא בחינת למנצח שצריכים להתגבר בזה בניצחון גדול ממש כמו הלוחם במלחמה שצריך להיזהר שלא יאבד את לבבו, ויש על זה בין שרי המלחמה כמה לימודים לחזק את לב אנשי החיל בשעת המלחמה שלא יאבדו לבבם.
כמו כן ממש הוא בעניין זה, שצריכים לחזק את עצמו בכל עת מאוד ולידע ולהאמין שאיך שהוא יש כח גדול לדיבור מאוד מאוד, כי עיקר הניצחון הוא ע"י הדיבור, שזה בחינת למנצח שהזכיר בכל פעם קודם המזמור כאומר ומזכיר לכל מי שרוצה להיכנס ללחום מלחמת השם שהוא מוכרח בזה, כי רק בשביל זה נברא, והוא מלמדם לכל אחד שכל מי שרוצה להיות מנצח במלחמה זאת שיאמר מזמור זה או מזמור אחר בפה מלא וזהו למנצח והבן.
וכן הוא מחזק את עצמו בדיבורו ואומר על עצמו "למנצח מזמור לדוד" שהמזמור הזה הוא לדוד שהוא המנצח את הכל בדיבורו הקדוש. כמו כן צריך כל אדם לחזק את עצמו הרבה כשרוצה לעסוק בתפילה ושיחה ודיבור בינו לבין קונו ולהאמין שבוודאי ינצח ע"י זה אם יהיה חזק בזה לעסוק בזה כל ימיו עד הסוף עד שתצא נפשו, יהיה איך שיהיה, שזה נקרא למנצח בוודאי כי איך שיהיה כבר ניצח הרבה ע"י דיבורו הקדוש שדיבר וביקש מהשם יתברך להתקרב אליו.
כי כל מה שעושים בשביל הניצחון דקדושה נשאר קיים לעולם, בפרט דיבור וקול של תפילה שיקר מן הכל, וזה בחינת "כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו" שעיקר כבוד מלכותו ממשיכים ע"י האמירה והדיבור. וזה גבורתך ידברו, היינו שעיקר גבורות השם, שזה ניצחון מלחמות השם, בחינת "השם עזוז וגיבור השם גיבור מלחמה", זה ממשיכים ע"י הדיבור דוקא שע"י זה ממשיכים מלכות משיח וזוכים לזיכרון.
וזה בחינת גודל המצווה של חינוך נערים בתורה, שעיקרו ע"י הדיבור, כמו שדרשו רבותינו ז"ל על הפסוק "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" שתינוק שיכול לדבר צריך אביו לחנכו לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו דברי תורה שיאמר "תורה ציוה לנו משה" ו"שמע ישראל" כי הדיבור יש לו כח גדול, ועל כן אפילו תינוק אף על פי שאינו יודע מה הוא אומר אף על פי כן הדיבורים שמרגילים אותו לדבר בדברי תורה הם יקרים מאוד ומצווה גדולה מאוד.
כי כל מה שעושים לעת עתה בנעוריהם איזה דבר שבקדושה, זה נשאר קיים לנצח, כי ניצחון דקדושה כל שהוא קיים לנצח תמיד, וגם ע"י זה יתחנכו ויהיו רגילים מנעוריהם ללחום מלחמות השם וללכת בדרכי יושר כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
כי השם יתברך חפץ דווקא בעבודת התחתונים, גושי עפר חסרי דעת, וחפץ דוקא בעבודת הילדים ובני הנעורים שהם עוללים ויונקים, כאשר מפרש הפסוק "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם" מפי עוללים דוקא, שהדיבור של עוללים ויונקים יקר בעיניו מאוד והוא מייסד ממנו יסוד עוז וחזק ומנצח ע"י זה דוקא הצוררים ומשבית אויב ומתנקם, כי עיקר הניצחון ע"י הדיבור, ודוקא ע"י הדיבור של עוללים ויונקים, מחמת שהם עדיין בבחרותם והדמים ברתיחתם, ששם עיקר הניצחון. כי המלחמה של האדם בזה העולם ארוכה מאוד, על כן צריך להתחיל מימי הנעורים ממש, כמו שכתוב "טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו" והלוואי שיוכל להשלימה כרצונו יתברך כל ימי חייו.