עיקר הפגם של העובדי כוכבים ומזלות והכופרים הוא שאין מצמצמים עיני דעתם להשם יתברך, כי באמת רובם ככולם מאמינים במציאות השם יתברך, אבל עיקר הכפירות שלהם הוא בהשגחה פרטית, כי אומרים שהשם יתברך גדול ונעלה ומרומם ונשגב כל כך עד שאי אפשר לצייר בדעת שהשם יתברך ישגיח בזה העולם בהשגחה פרטית, ועל ידי זה כופרים בכל התורה כולה התלויה בזה.
אבל באמת 'עפרא לפומייהו' וימלא פיהם חצץ, כי נבער ליבם מדעת אמתי, כי הם מטעים את עצמם כאילו הם מגדילים ומגביהים כבודו יתברך שאומרים שלרוב רוממותו יתברך אין ראוי ח"ו שישגיח על עולם השפל הזה, כי הם רוצים להשיג גדולתו יתברך ולהבין דרכי הנהגותיו יתברך.
כי אדרבא זה עיקר גדולתו ורוממותו, כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כמו שכתוב "כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכו'" כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי אם היה גדלות השם יתברך רק כפי הבנת דעת האדם, אם כן ח"ו היה קץ לגדלותו, כי דעת האדם בשר ודם יש לו קץ וגבול.
אבל באמת דעתו מרומם מדעתנו וכמו שכתוב "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" ועל כן אדרבא באמת זה גדולתו ורוממותו יתברך שהוא מרומם ונשגב למעלה מתפיסת דעת האדם, עד שלרוב גדולתו ורוממותו הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל דבר שבעולם, כמו שכתוב "בכל מקום עיני השם צופות ורואות" ואף על פי שאי אפשר לנו להבין זאת בדעתנו, אנו מסלקים דעתנו ומאמינים בזה באמונה לבד.
כי זה עיקר שלמות הדעת, לצמצם הדעת ולהבין ולהשכיל שאי אפשר להבין דרכיו והנהגותיו יתברך ולסמוך על האמונה לבד, כמו שמסרו לנו אבותינו הקדושים אשר שברו את גופם לגמרי וזכו להשיג אמונה השלימה, ועליהם לבד אנו צריכים לסמוך ולילך בדרכיהם.
נמצא שישראל יש להם אמונה ובטחון שלם בהשם יתברך, זה בחינת כח הראות שהוא בחינת אור הישר ואור החוזר, דהיינו שאור עיני דעתם הולך ביושר להשם יתברך, שמאמינים במציאותו יתברך בגדולתו וברוממותו יתברך עד אין סוף ואין תכלית, ויודעים באמונה שלימה שהוא מרומם ונשגב מאוד מאוד מכל מיני רוחניות שבכל העולמות ומכל שכן מגשמיות העולם השפל הזה, ואף על פי כן הוא יתברך בעצמו משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם השפל הגשמי הזה ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד בצי כינים.
ומחמת שאנו מכוונים דעתנו לאמונה הקדושה הזאת בדרך אשר מסרו לנו אבותינו הצדיקים, ע"י זה אנו מגיעים אליו יתברך וממשיכים השגחתו יתברך עלינו בשלמות. כי כמו שאנו מאמינים בהשגחתו בפרטיות בשלמות, כמו כן נמשך באמת השגחתו בשלמות עלינו, וכמו כן חוזר חלילה בכל פעם ועל ידי זה נתחדש השפע בכל פעם באור גדול ועצום ונמשך רב טוב לבית ישראל.
אבל העובדי כוכבים ומזלות הכופרים, שכופרים בהשגחתו מחמת כסילות דעתם, שאומרים שהוא יתברך מרומם מלהשגיח בעצמו על העולם ומזה נמשכים כל הכפירות שלהם וכל העבודות זרות של הדורות הקודמים, כי אומרים בשטותם שח"ו השם יתברך מסר ההנהגה למערכת השמים עד שבאו ע"י זה לעבוד עץ ואבן מעשה ידי אדם, כי אמרו שאי אפשר להמשיך השפע כי אם ע"י עבודת תמונה גשמית שהוא כלל כל העבודות זרות שלהם, שזה היה סיבת טעותם של הדורות הקודמים שעבדו עבודה זרה.
וכמו כן כל הטעות של הכופרים שבדורות הללו, הכל הוא ע"י טעויות כאלה מחמת שאינם מכוונים ומצמצמים דעתם להבין ולהשכיל שאי אפשר להבין דרכי גדולתו יתברך והנהגותיו יתברך, וע"י זה אין יכולים להגיע בעיני דעתם אליו יתברך, כמו האדם שרוצה לראות דבר מרחוק, אבל אינו מכוון ומצמצם עיניו לאותו הדבר רק מסתכל מהצד שעל ידי זה מתפזר הראות. כמו כן הוא ממש בעניין טעויות דעתם הרעה שרוצים להסתכל בהשגת גדולתו יתברך ואינם מכוונים דעתם להביט אליו יתברך לבד, רק מסתכלים מן הצד בדרכי חקירותם הרעה עד שיוצאים מן הגבול ואינם חוזרים להמשיך השגחתו יתברך עליהם מחמת שאין להם אמונה, כי ע"י הדעת אי אפשר להשיגו יתברך כי אם ע"י אמונה לבד.