באמת עיקר המניעות והרגשת ההתרחקות שעובר על כל מי שרוצה להיכנס בעבודת השם ולהתקרב אליו יתברך, הוא כמובן מהסיבה שהשם יתברך רוצה להרבות את שכרו של האדם ולהשקיט את מידת הדין שמקטרגת עליו. עיקר הכח למניעות להתפשט ולהתגבר עלינו נובע מהסיבה העיקרית, שאנחנו נמצאים בעולם של הסתר ולא רואים מה פועל ומה נפעל מכל מעשה או מחשבה טובה שלנו.
ויותר מזה "העולם הזה מטעה אותנו לגמרי" כמו שצועק על זה רבינו הקדוש ומבקש מאיתנו "אל תתנו לעולם להטעות אתכם". כי העולם הוא מלשון העלם ועיקר מה שהוא מעלים מאיתנו זה את האמת לאמיתה, את חשיבות הדברים ואת מצבנו האמיתי, כמו כן עיקר ההסתרה הוא על מה שקורה עם כל פעולה טובה שלנו ולהיפך ח"ו. רבינו מרבה להזכיר בספריו מה החשיבות של כל יהודי שכל העולמות תלויים בו ומה החשיבות של כל מחשבה דיבור ומעשה ששום דבר אינו נאבד ומכל דבר קטן נבראים דברים שנשארים לנצח.
אך מכיוון שאנחנו לא רואים ולא מודעים לכך, ועוד רואים ומרגישים להיפך, הרי שיש כח למניעות להתגבר עלינו ח"ו, ואם כך מהיכן נוכל לקבל את הכח להתגבר על המניעות ולבחור בטוב?
על זה מרחיב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים ב, הלכות ברכת הריח ה' וז"ל: "באמת עיקר כל המניעות הם מניעות המוח. כי עיקר המניעה שיש לאדם הוא מחמת שמבלבלים מוחו בעקמומיות וקושיות ובלבולים על צדיקי האמת או על שאר דברים שבקדושה שצריך לעשות עד שאינו יודע מעלתם ועוצם קדושתם שיכול לזכות על ידם לכל טוב נפלא ונורא מאוד.
כי בוודאי אם היה האדם רואה בעיניו גודל עשירותו והצלחתו בעולם הזה ובבא לנצח על ידי הצדקה שייתן או כל מצווה שיעשה, בוודאי כל אדם היה נותן צדקה הרבה בשתי ידיים. כי כמה וכמה האדם מתייגע ביגיעות גדולות ומוציא ממונו ומרבה בהוצאות בשביל ספק רווח, מכל שכן אם היה רואה בעיניו רווח כזה שמרוויחין ע"י הצדקה, בוודאי היה נותן בשתי ידיו בשמחה רבה וכן בכל המצוות וכן להתקרב לצדיקי האמת ולאנשיהם שיכולים לקרב אותו להשם יתברך שזה עולה על הכל ובזה תלוי כל קדושת יהדותו. אם היה רואה נפלאות עריבות נעימות התקווה שיזכה על ידם לנצח בוודאי היה משליך הכל והיה רץ אחריהם בכל כוחו ולא הייתה שום מניעה והסתה ודחייה נחשבת בעיניו לכלום.
אבל עיקר המניעה הוא מניעת המוח, דהיינו שאין הוא רואה כל זאת בעיניו בתחילה. כי בתחילה בשעה שבא לעשות המצווה או להתקרב לאנשי אמת אינו רואה אמיתת מעלתם ועל ידי זה יש כח למניעות להשתטח כנגדו ולמנעו ח"ו ועל כן צריך להתגבר בכח חזק כנגדם. אך מאחר שהמניעות מעלימין מעלת הדבר שבקדושה אם כן מהיכן יקבל כח לשברם.
אולם עיקר הכח לשברם נמשך מרחמי השם יתברך שמאיר מרחוק בדעת כל אדם שיתנוצץ לו האמת מרחוק וזה בחינת הרמזים הבאים אל האדם בכל יום שיתקרב וישוב אליו. ומי שחפץ בחיים באמת אינו מטעה את עצמו ומתגבר בחשק חזק כפי המניעות ומשברם ומתקרב אל האמת. וזה מה שנאמר "הוי רץ למצווה קלה ובורח מן העבירה שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה".
כי על ידי המצווה שעשה נכנעים ונתבטלים המניעות מהמצווה הבאה וכן להיפך על ידי עברה שעשה התגברו המונעים והמסיתים לעברה נוספת ועל כן עיקר ההתגברות על מניעות המח הוא עשיית המצוות בפועל שעל ידי זה מתבטלים כל המונעים והמסיתים.
אנו יכולים לראות ולהבין מדברי רבי נתן את כל מה שעובר על כל אחד מאיתנו, שעיקר המניעות שיש לנו הם באמת מניעות המוח, כי רבינו קרא ליצר הרע כח המדמה, שהוא מדמה לאדם כל מיני ציורים ודמיונות שאינם קיימים כלל, ועיקר הדמיונות הם מניעות בטענות ואמתלאות שונות ומשונות על כל דבר שבקדושה כפי שכל אחד יודע בנפשו.
על כן עיקר העצה לכך אומר רבינו, שכאשר אתה בא לידי מצווה או איזה עבודה בעבודת השם אתה צריך להשליך כל מיני חכמות, לא מבעיה חכמות של שטות והבל אלא גם חכמות גמורות ולעשות את המצווה או דברי הצדיקים בפשיטות ובתמימות, והעיקר להרבות במצוות מעשיות שע"י זה האדם קונה לעצמו מלאכים טובים שמסייעין אותו לעשות עוד טוב ועוד מצוות כי מצווה גוררת מצווה והעיקר זה כמובן התפילה והכיסופין, שירבה האדם בתפילה להשם יתברך שיעזרהו להתגבר על כל המונעים אותו מעבודתו יתברך ויזכהו להרבות במצוות מעשיות.