כי באמת צריך כל אחד מישראל להאמין בעצמו שבוודאי מאחר ששם ישראל נקרא עליו, בוודאי יש בו עדיין התפארות פרטית שהשם יתברך מתפאר עמו. וכן צריך להאמין בכך בפרטיות בכל יום ויום, כי אין יום דומה לחברו, ובכל יום ויום עולה התפארות פרטית מכל אחד ואחד מישראל כפי מעשיהם באותו היום, שע"י זה הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, הכל ע"י ההתפארות שמקבל מישראל מכל אחד ואחד בכל יום בפרט.
כי כמו שתחילת הבריאה, בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, לא הייתה כי אם בשביל ההתפארות שיקבל מישראל בכלל ובפרט, כמו כן עתה השם יתברך מקיים את העולם בחסדו בכל יום ויום רק בשביל ההתפארות שמקבל מישראל בכלל ובפרט, אדרבא עיקר ההתפארות הוא עתה אחר הבריאה, כי בתחילת הבריאה לא היו עדיין ישראל בעולם, רק שברא את העולם בשביל שצפה שיקבל התפארות בכלל ובפרט מכל אחד מישראל.
מכל שכן וכל שכן עתה שכבר נמצאים ישראל קדושים בעולם וכל קיום העולם וכל חידוש מעשה בראשית שבכל יום, הכל כפי ההתפארות שמקבל מהם בכלל ובפרט. ומזה באים כל השינויים הרבים והנפלאים שבכל יום כנראה גם בחוש ריבוי השינויים שבכל יום, מכל שכן השינויים הנפלאים שנעשים בכל העולם בכל יום ויום בגשמיות ורוחניות עד אין חקר ואין מספר, כמו שאנו משבחים אותו יתברך על זה בכל יום "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" וכן אומרים בברכת קריאת שמע של ערבית "בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים וכו' עושה גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר".
וכל השינוים הנפלאים הרבים והעצומים שבכל יום ויום בפרטיות, הכל כאשר לכל הוא יתברך מחדש בטובו ע"י ההתפארות שמקבל בפרטיות בכל יום ויום מכל אחד ואחד מישראל בפרטי פרטיות כנ"ל.
ומי שמאמין בזה באמת ובאמונה שלימה בוודאי לא ידאג על הפרנסה, מכל שכן שלא יבוא לזה שיצטרך להשכיר עצמו לעבד בשביל פרנסתו, כי בוודאי יבטח בהשם, שימשיך לו שפע דבר יום ביומו ע"י ההתפארות שמקבל מכל ישראל בכלל ובפרט, עד שבוודאי מקבל ממנו עצמו גם כן איזה התפארות בכל יום כפי חלקו שיש לו בעולם, שע"י זה מתקיים ומתחדש זה החלק בעולם אשר משם נמשך השפע והחיות לכל העולם, ומאחר שיש לו חלק בחיות וקיום העולם באותו היום, בוודאי יהיה נמשך לו חיות ושפע באותו היום, וכמו שנאמר "ברוך השם יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה" וכמו שאמרו רז"ל "בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו" היינו שתראה שיעלו ממך שעשועים והתפארות הרבה בכל יום מעין הברכות וההשפעות שנמשכים בכל יום, כי 'הא בהא תליא' וכפי ההתפארות שעולה ממנו כן זוכה לקבל שפע הרבה וכמו כן הוא צריך לברך ולפאר יותר ליוצרו.
וזה בחינת מצוות נר חנוכה איש וביתו, שזה בחינת אור ההתפארות בכלל, והמהדרין נר לכל אחד ואחד זה בחינת אור ההתפארות בפרטיות, שהשם יתברך מקבל מכל אחד ואחד מישראל בפרטיות. וזה עיקר תוקף הנס של חנוכה שדלק שמן מועט שלא היה בו להדליק כי אם יום אחד ודלק שמונה ימים.
היינו כי שמן הוא בחינת אור התפארות, כי שמן הוא לשון גדולה והתפארות בחינת "כשמן הטוב על הראש" בחינת "לריח שמניך טובים" ועוד "על כן משחך אלוקים שמן ששון מחבריך" דהיינו גדולת והתפארות המלך. כי היוונים טימאו כל השמנים, שרצו להחשיך אור הצדיק ולטמאות ולקלקל כל מיני התפארות שבישראל עד שגזרו "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" דהיינו שרצו להמשיך כפירות כאילו לא נברא העולם בשביל ישראל ואין השם יתברך מתפאר בהם ח"ו.
וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום, מצאו פח שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. כהן הוא בחינת אהבה וחסד שהוא עוסק לקבל כל הצדקות וכל הנדבות לב של ישראל וכל עבודתו לכפר על בני ישראל שע"י זה מעלים ומוציאים הטוב מהס"א, והוא בגודל כח צדקתו יכול להאיר אור ההתפארות אפילו בעומק החושך מאוד.
אבל לא היה בו להדליק כי אם ליום אחד, כי לפי דעת האדם נדמה שאין כח בזה ההתפארות שיאיר וידליק כי אם יום אחד, ונעשה נס ודלק שמונה ימים. ובזה הראה לנו השם יתברך גודל עוצם אהבתו את ישראל להורות שאין התפארות נפסקת לעולם, כי שמונה ימים מרמז על כל שבעת ימי בראשית שנכללים ביום השמיני שהוא בחינת 'עלמא דאתי', וכן בכל יום ויום עד שמגלים ההתפארות של ישראל שלא יופסק לעולם עד הקץ האחרון, שע"י זה עיקר חיות העולם וקיומו בכל יום, עד אשר יזכו ישראל ליראה ואהבה בשלמות ויתקיים "כי השם יהיה לך לאור עולם ואלוקיך לתפארתך".