וזה בחינת מה שנאמר באברהם "והוא יושב פתח האוהל כחום היום", כמו שכותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות אישות ד': "וירא אליו השם באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום וירא אליו השם". זה בחינת התגלות אלוקות, שזוכין ע"י שנכנסין בהיכלי התמורות ומבררין הקדושה משם, כמו שנאמר אלוני ממרא, מלשון תמורה, שהם בחינת הב' אילנות שהם 'אילנה דחיי' ו'אילנא דמותא' ששם אחיזת היכלי התמורות, שרוצים להחליף ולהמיר ולרחק את האדם ח"ו ועל ידם דווקא נגלה אליו השם, עד שזכה לברר אותם לברר הטוב מהרע ולהעלות הקדושה.
כי מי שחס על חייו האמיתיים הנצחיים, כל מה שרואה שרואה שהס"א הם בחינת היכלי התמורות מתגברים ומשתטחים ומתפשטים יותר ויותר, כמו כן הוא מתגבר ומתאמץ ומזדרז יותר להתקרב להשם יתברך, מחמת שרואה שרוצים לדחותו לגמרי ח"ו. וזה בחינת התרחקות תכלית ההתקרבות, ירידה תכלית העלייה. וזה "והוא יושב פתח האוהל כחום היום" ישיבה לשון עכבה זמן רב ימים רבים, היינו שזכה לזה שיתגלה אליו השם, ע"י שישב ונתעכב ימים רבים אצל פתח האוהל שהוא פתח הקדושה, בחינת "זה השער להשם".
אבל כשרוצין ליכנוס לשם מתגברין ומתפשטין כנגדו הס"א שהם היכלי התמורות מאוד וכל מה שהוא סמוך יותר אל הפתח, ומתגברין ומתפשטין כנגדו מאוד מאוד עד שיש הרבה שכבר היו אצל הפתח וחזרו ר"ל מחמת שלא ידעו שכבר הם אצל הפתח או שמשתטחין כנגדו מאוד מאוד עד שקשה לו לשברם, אבל הוא יושב ונתעכב פתח האוהל. "כחום היום" זה בחינת התגברות חמימות היצר הרע שעל זה נאמר "איכה תרעה איכה תרביץ בצהריים" שמתגבר על האדם להפילו בתאוות.
אבל מי שאינו רוצה להטעות את עצמו וחושב על תכליתו הנצחי באמת, יהיה איך שיהיה, רק הוא יושב וממתין ומתעכב אצל הפתח ימים רבים, אף על פי שאין מניחין אותו להיכנס וחום היום לוהט אותו מאוד, הוא אינו מניח את מקומו ויושב ומתעכב אצל פתח האוהל של הצדיקים והכשרים עד ירוחם מן השמים וזה בחינת "ויהושוע בן נון נער לא ימוש מתוך האוהל", יהושוע הוא בחינת התלמיד של צדיק האמת שנקרא יהושוע "ק-ה יושיעך" היינו שכל חיותו ותקוותו הוא על כוחו של רבו הצדיק שמתפלל עליו תמיד שהשם יתברך יושיעו מעצת הס"א ואפילו שהיה בבחינת נער בחינת מעשה נערות, אף על פי כן עמד אצל הפתח הרבה, עד שדחק עצמו לתוך האוהל ולא מש מתוכו עד שזכה למה שזכה".
נמצא ע"פ דברי רבי נתן שעצם זה שהאדם יושב וממתין ימים רבים אעפ"י שעובר עליו מה שעובר ואין הוא זז מפתח האוהל של הצדיקים האמיתיים, בסופו של דבר הוא זוכה ל "וירא אליו השם" כלומר זוכה להתגלות אלוקות כל אחד כפי הבחינה שלו, שנגלה אליו העולם החדש והמדרגה החדשה שזכה לעלות אליה, בכח הצדיקים האמיתיים שהם בחינת משה שמתפללים עליו.