כידוע בשעה שבא הקב"ה לברוא את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתות כיתות וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא ומהם אומרים יברא. חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא שהוא כולו קטטה. מה עשה הקב"ה נטל האמת והשליכו לארץ כמו שנאמר "ותשלך אמת ארצה", באו מלאכי השרת לפני הקב"ה ואמרו, ריבונו של עולם ככה אתה מבזה את החותם שלך, שהרי חותמו של השם יתברך אמת ואיך שייך שישליך אותה למקום שכולו שקרים.
ובאמת הדבר תמוה מאוד, איך שייך שהשם יתברך ישליך את האמת לארץ שהיא עיקר חותמו עד שהוצרכו מלאכי השרת לשאול ולבקש ריבונו של עולם איך אתה מבזה את חותמך ועוד מוסיף ושואל רבי נתן איך אפשר שתהיה מחלוקת בין מלאכי האמת להשם יתברך, כי מלאכי האמת הם אמונים על האמת וכיצד לא ידעו את האמת של השם יתברך שהוא כן רוצה לברוא את האדם כמו שראינו בסוף מעשה שבראו.
ועל זה עונה רבי נתן בליקוטי הלכות, הלכות ריבית ה', הלכה טז' וז"ל: "אך זה כלל גדול שכל הבריאה הייתה 'בגין דישתמודעין ליה' כדי שנזכה לדעת ולהכיר אותו יתברך, ועיקר הבריאה הוא האדם, היינו בני ישראל הצדיקים אשר רק הם זוכים להכירו באמת, ע"י שיש להם בחירה ועומדים בניסיון ובצרוף בזה העולם הגשמי הרחוק ממנו יתברך מאוד, כי השם יתברך סתים ונעלם בתכלית ההעלם כי 'לית מחשבה תפיסא ביה כלל' כמו שאמר אליהו ושיער בדעתו שאי אפשר לשום מלאך ושרף ולשום נברא להשיג אמיתתו, כי אם נפשות ישראל ע"י שירדו לזה העולם הגשמי ויהיה להם בחירה ויעמדו בניסיון וע"י זה דווקא יזדככו ויצטרפו עד שיזכו להשגת אלוקותו, מה שאין שום מלאך ושרף יכול לזכות, כי זה התכלית והסוף של ישראל שיזכו להשגת אלוקות עד שהמלאכים יקבלו וילמדו מהם, כשארז"ל על הפסוק 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל' עתידין צדיקים שיהיה מחיצתן לפנים ממלאכי השרת וכו', אבל זאת ההשגה שישיגו הצדיקים אז אין יודע עתה שום מלאך ושרף.
ועל כן קטרגו המלאכים על בריאת האדם, כי כמו שהמלאכים אין יכולים להשיג אותו יתברך, כמו כן אין יכולין להבין ולהשיג פנימיות דעתו וחכמתו יתברך, כי הוא יתברך ודעתו אחד כידוע. והמלאכים נקראים בשם חסד על שם מידת החסד, וכן יש שנקראים אמת כי נמשכים ממידת אמת, וכן כולם, ומחמת שאי אפשר לעמוד על סוף דעתו של השם יתברך, על כן היה מחלוקת גדולה בין המלאכים בעניין בריאת האדם, ואפילו המלאכים הנקראים אמת שמידתם אמת, קטרגו על בריאתו, כי אעפ"י שמידתם אמת וחפצים רק באמת, אעפ"י כן לא יכלו להגיע ולהשיג סוף תכלית האדם שיוכל לבוא למעלה גבוה כזאת להשיגו ולהכירו יתברך יותר מכל המלאכים. על כן קטרגו על בריאתו, אדרבא מחמת גודל אמיתתם של אלו המלאכים, כ"י זה דווקא קטרגו על בריאתו, כי לפי עוצם אמיתתם לא יכלו לסבול שיהיה נברא האדם כולו שקרים, כמו שכתוב במדרש הנ"ל.
כי יש כמה בחינות בעניין האמת, כי אמת היא אחד, אבל צריכין יגיעה גדולה להשיג האמת לאמיתו עד תכליתו, כי אפילו בחכמות שבזה העולם קשה להשיג האמת, כאשר הודו כל חכמי המחקר שחוקרים כל כך בחכמות ועדיין אינם יודעים בברור שום חכמה על אמיתתה (מלבד חכמת המספר וההנדסה), מכל שכן בחוכמת השגת אלוקותו יתברך שזה אי אפשר להשיג בשום חכמה ושכל כי אם ע"י יגיעות ועבודות של צדיקי האמת שעומדים בניסיון וצרוף בכל תאוות עולם הזה, שרק הם זוכים להשיג באמת השגת אלוקות, עד שיזכו להכירו לעתיד עד שכל המלאכים יצטרכו לקבל מהם וכנ"ל.
נמצא שדווקא בעולם הזה אנו אמורים להכיר את פועלו של השם יתברך ודווקא מתוך השקר אנו נזכה להכיר באמת ובשביל זה נברא הכל, כדי שיוכלו הצדיקים על ידי עבודתם ויגיעתם לברר את האמת מתוך השקר ויזכו להכיר את האמת של השם יתברך אפילו יותר מן המלאכים, וזה עיקר כבודו יתברך שמתגלה גם במקומות המרוחקים ביותר בזה הארץ הגשמי.