כי צריך כל אדם למשוך עצמו תמיד אל האמת ולהתקרב אל הצדיקים האמתיים, אך היצר הרע רוצה תמיד להרחיק את האדם מהאמת בכל מיני תחבולות, כי הוא הולך בערמומיות עצומה מאוד מאוד עם כל אחד ואחד כדי למנעו מנקודת האמת. כי לפעמים כשנפקח עינו של אחד ורואה נפלאות אמיתת האמת של הצדיקים האמתיים, הוא ממתין עדיין עד שישובו כל העולם אל האמת ויתקרבו כולם ואז לא יהיה לו שום פחיתות כבוד כשירצה להתקרב ואז דוקא יתקרב.
ובאמת לא כך היא המידה, כי אדרבא, זהו עיקר הניסיון שלו, שיתקרב דוקא בעת שהאמת נשלכת ארצה ויראי חטא נמאסים, כמו עכשיו בעוונותינו הרבים, כמו שנאמר "מי גר אתך בעניותך" כי אין מקבלים גרים לימות המשיח. ועל כן מי שפקח השם את עיניו ורואה מעט אמיתת האמת של חידושי תורה כאלו וכו' ראוי לו לרוץ בכל כוחו אליהם כבורח מבאר שחת אל מקור מים חיים נצחיים.
אך דרך הרחוקים מהאמת מחמת התגברות הבלי העולם הזה וטרדותיו ותאוותיו וכו', שאפילו כשמתנוצץ להם האמת, קשה להם להתקרב מחמת שרואים שעדיין שאר החשובים אינם מתקרבים, על כן הם יראים להתקרב שלא יהיה להם פחיתות כבוד. על כן הם רוצים להמתין עד שכולם יתקרבו ואז יתקרב גם הוא, כי אז יהיה לו כבוד כשיתקרב. כי כל אחד בפני עצמו מכיר ומבין האמת לאמיתו, אך כל אחד ממתין עד שהכל יתקרבו, כדי שלא יהיה פחיתות כבוד ובזיון, ובאמת זה עיקר הניסיון של כל אחד ואחד.
כי צריכים להתקרב דוקא בעת העניות והשפלות של כלל ישראל ובפרט של הצדיקים והישרים היראים האמתיים, ולסבול דוקא בזיונות ושפיכות דמים וכנ"ל. כי כל אחד יודע בנפשו מה שפגם וקלקל מעודו, ובמה יזכה להתקרב לאורות כאלו בלי יסורים ושפיכות דמים, על כן כל תיקונו כשיעמוד בניסיון ויתקרב עתה דוקא.
כי השם יתברך והצדיקים הגדולים הם רחמנים גדולים מאוד מאוד ומסובבים בכמה סיבובים לקרב הכל אל התכלית הטוב, אך אסור לקחת מהם הבחירה, כי כל העולמות עומדים על בחירת האדם כידוע, על כן הוא מסובב עם כל אחד בחכמתו הנפלאה באופן שיתגלה לו ויעוררו אל האמת, אך על כל פנים יהיה נשאר לו איזה ניסיון ובחירה.
וזה מה שלפעמים נותנים לאדם התעוררות מלמעלה לבד, שמתעורר פתאום לעבודת השם, אבל הכל מלמעלה, וכל זה בשביל לעוררו אל האמת, ואחר כך נוטלים זאת ממנו ומניחים אותו על בחירתו. כי מאחר שטעם קצת עבודת השם, ראוי לו עתה כשנסתלק ממנו ההתעוררות מלמעלה הנ"ל, להתעורר עתה מעצמו. ומי שחס על עצמו באמת חוזר אל השם יתברך ע"י זה, אך מי שאינו רוצה להשליך הבליו תיכף כשנסתלק ממנו ההתעוררות ותאוותיו חוזרים עליו, הוא חוזר אל כסילות דעתו וחכמותיו של הבל.