לאחר שלמדנו מעט על גודל המעלה של השמחה במצוות והדרכים להשיג שמחה זאת, צריך להדגיש את הנקודה הגדולה והחשובה ביותר בשמחת האדם בתורה ובמצוות, וכמובן את הזכות הגדולה שנפלה בחלקינו להתקרב לרבינו הקדוש, צדיק יסוד עולם, שמדריך אותנו בדרך האמת ומגלה לנו את רצון השם האמתי באחרית הימים, כמו שכותב רבי נתן בעלים לתרופה מכתב ת"ט: "היינו אמורים להכריז "אשרינו! מה טוב חלקנו!" אלף פעמים על כל שעור, על כל פרט מקורי שזכינו ללמוד מפי רבי נחמן. לולי היו תורותיו לעונג בעינינו, לא היינו יכולים להחזיק מעמד באחרית הימים הזאת, זמנים אלה של סופה וסערה, אשר "באו מים עד נפש" מים העולים וגוברים על כל אדם ואדם, על גופו ועל נשמתו, על רכושו ועל פרנסתו. השבח לאל, שבשפע חסדיו חנן אותנו, תוך גילוי הוראות התורה ועצתו המעמיקה של רבי נחמן. המתייחסות בדרך המדהימה ביותר לכל תחום מתחומי החיים, בכלל ובפרט! דברי הרבי פשוטים הם וישירים, והם נוגעים בכל אדם ואדם. למרות פשטותם, הם נשאבים ממעיינות הישועה, מ"מים עמוקים-עצה בלב איש". כה עמוקות הן תורותיו של הרבי ועצתו שאפילו הנוטה לטבוע במים העמוקים, מי שמי המבול שטפו אותו מכבר- יכול למצוא את הבורא אפילו שם, בכך שהוא זועק ונאנח, ברצונותיו וגעגועיו הטובים, ומעודד את נפשו בכל נקודת זכות שיש בו."
רבי נתן מדגיש לנו את העניין, שמעבר לכך שאנו צריכים לשמוח בתורה ובמצוות ובכל דבר קטן שאנו זוכים לעשות לכבוד השם יתברך, עצם זה שאנו זכינו להתקרב לרבינו הקדוש, ללמוד את תורותיו ועצותיו, כל אחד מאיתנו, יהיה מי שיהיה, בכל מקום בו הוא אוחז או נמצא, צריך לשמוח שמחה גדולה ועצומה שהוא מקורב לנקודת התכלית של זה העולם, הצדיק יסוד עולם, שנשלח לדור האחרון, להוריד דעת חדשה לכל אדם אפילו לאלו המונחים בשאול תחתיות ממש, רבינו נותן לו עצות ודיבורים של תקווה ונחמה, של עידוד ושמחה, דעת אמיתית והשגות אלוקות להכיר את מי שאמר והיה העולם.
מוסיף ואומר רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א, הלכות נפילת אפיים ד: "אי אפשר לידע מאלוקותו יתברך כי אם ע"י מעשים טובים, היינו ע"י עשיית המצוות בשמחה גדולה. כי השם יתברך "לית מחשבה תפיסה בה כלל". ועיקר תכלית שלימות התיקון שזוכין ע"י עשיית המצוות בשמחה הוא מה שזוכין לתקן את בחינת המסדר והמיישב של המוחין שהוא בחינת כתר, עד שזוכה להשיג אור אין סוף, בבחינת מטי ולא מטי, ואי אפשר להשיג שום השגה אמיתית כי אם ע"י זה דווקא, דהיינו ע"י תיקון המסדר והמיישב שהוא בחינת כתר וזה הכתר אי אפשר להשיג כי אם ע"י עשיית מצוות מעשיות בשמחה.
וזה בחינת "ושמחת עולם על ראשם" על ראשם דווקא, כי הכתר הוא על הראש ונמצא למעלה מהראש והמוחין, כי עיקר שלימות וזכות הצדיק שזוכה ע"י מעשיו הטובים, הוא כשזוכה לבחינת כתר שהוא גבוה מן הכל והוא בחינת המסדר והמיישב, שע"י זה עיקר השגת אלוקות, דהיינו השגת אור אין סוף".
נמצא מדברי רבי נתן, שמעבר לכל מה שהאדם זוכה ע"י קיום המצוות בשמחה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, יש דבר חשוב מאוד נוסף שהאדם יכול לזכות בו ע"י שמחת המצוות וזה השגת אלוקות דהיינו השגת אור אין סוף. שזה למעשה עיקר התכלית כמו שנאמר בזוהר הקדוש 'בגין דישתמודעון ליה' כלומר להכיר אותו יתברך. אבל להכיר אותו יתברך זה העניין אינו פשוט כלל ועיקר מוסיף ואומר רבי נתן "כי השם יתברך מרומם ומנושא למעלה מכל המחשבות ואין שום נוצר ונברא למעלה ולמטה שיוכל להשיגו, כי הוא יתברך עליון ונורא מאוד, נעלה על כל ההשגות של כל דרי מעלה ומטה וכל ברואי עולם ירעדון ויפחדון מאימת שמו הגדול והנורא יתברך. וכל ברואי מעלה ומטה הכל רועשין ובוערים ומתלהבים ורודפים במחשבתם להשיג השגת אלוקותו יתברך, בבחינת 'מטי ולא מטי' אך מכיוון שאין להם כלים, הם נשרפים ונתלהבים מאור השגתם העצומה מחמת שאין להם מחיצות וכלים לעכב את האור, כי אין להם מצוות מעשיות.
וזה החילוק בין אדם למלאך, שהאדם הצדיק הוא גבוה הרבה מן המלאך ועיקר החילוק הוא בהשגת הכתר כנ"ל. ובשביל זה נברא האדם בזה העולם השפל לעבדה ולשמרה, במצוות עשה ולא תעשה, כדי לזכות לבחינת כתר שהוא תכלית שלמות האדם".