אור הגנוז ברסלב

התכלית הנצחי

אהבת עולם אהבתיך

וזה עיקר ביאת האדם לזה העולם, שיהיו לו ניסיונות ומניעות כאלה מלהתקרב להשם יתברך, והוא יתגבר בתוקף חשקו דקדושה וישבר כולם, וע"י זה דוקא יזכה למה שיזכה מה שאין המלאכים זוכים לזה, כי זה עיקר מעלת האדם על הכל, מחמת שיש לו בחירה.

ועיקר הבחירה והניסיון הוא מחמת ריבוי המניעות מהקדושה שיש לכל אדם, ועיקר כלל כל המניעות הוא מחמת גשמיות הארץ, שמשם נלקח גופו המגושם, כי גשמיות הארץ שמשם כל התאוות, עומד בפני האדם ומסתיר ממנו אור האמת, שמשם באים כל המניעות והבלבולים, ולשבר כל המניעות הוא רק ע"י תוקף החשק והרצון, כי המניעה לא באה כי אם בשביל החשק ועיקר התגברות החשק דקדושה הוא ע"י האמת.

כי אם יסתכל על האמת ויראה פחיתותו וגריעותו והבל העולם, שהוא צל עובר, ועל מה בא לזה העולם מטיפה סרוחה לילך למקום עפר רימה ותולעה, ולסבול כל מרירות העמל המר הזה שסובל האדם בזה העולם, כמו שנאמר "אדם לעמל יולד וכו'" וכתיב "גם כל ימיו כעס ומכאובות" ואחר כל אלה הוא צריך לתת דין וחשבון.

הנה אם האדם לא יטעה את עצמו וישים אל ליבו באמת כל זה, בודאי יבין היכן נקודת האמת. ואם עם כל זה יתפשטו כנגדו המניעות עד שקשה לו לשברם, על כל פנים יהיה חשקו ורצונו וכיסופיו חזקים מאוד להתקרב לאמת לאמיתו, כי מאחר שיודע האמת, אף על פי שאין מניחים אותו מריבוי המניעות העצומות המתפשטים כנגדו, על כל פנים החשק והרצון אי אפשר למנוע, כי על כל פנים אני רוצה וחושק בתכלית האמתי.

וזה שאמר התנא עקביא "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו', מאין באת? מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך? למקום עפר רימה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה" היינו כנ"ל, שכשיסתכל על האמת בודאי יהיה ניצול מן העבירה ויזכה להתקרב לצדיקי אמת, שע"י זה יוציא מכח אל הפועל כל הדברים שבקדושה.

ושבירת כל המניעות שכלולים בגשמיות הארץ הוא ע"י זה בעצמו, שישפיל עצמו כעפר ממש "ונפשי כעפר לכל תהיה" ויסתכל על האמת לאמיתו, כי האדם יסודו מעפר וסופו לעפר ואין שום תכלית בעולם הזה כי אם להתקרב להשם יתברך ולתורתו הקדושה. ואם אף על פי כן הוא רחוק מאוד, על כל פנים יתגבר בחשק וברצון, וע"י זה יזכה לשבר המניעות, ואז יתהפכו המניעות לו לטובה גדולה, כי ע"י שבירת המניעות נעשים אחר כך כלים לקבל האור הנערב בהדרגה ובמידה, שאי אפשר לקבלו כי אם ע"י כלים, והם נעשים בזה העולם דוקא ע"י שבירת המניעות.

וזה בחינת "אמת מארץ תצמח" כי עיקר שבירת המניעות ע"י אמת, כי מי שמסתכל על האמת לאמיתו, בודאי ישבר כל המניעות, ולזה זוכה ע"י שישים עצמו כעפר, ויודע שפלותו כנ"ל, ויתגבר ע"י חוזק חשקו ורצונו וכנ"ל.

כי המניעות הם עיקר הבדיקה והניסיון והצירוף של כל אחד מישראל, שבודקים ומנסים ומצרפים אותו ע"י זה, אם יוכל לעמוד בניסיון לשבר המניעות. וכל מי שיש לו לב חזק ביותר ונוטה יותר אל האמת, מנסים ומצרפים אותו במניעות גדולות וחזקות ביותר, כמו שנאמר "השם צדיק יבחן" כי זה עיקר ביאת האדם לזה העולם בשביל הבחירה, שיעמוד בניסיון כנגד המניעות.

וזה "מרחוק השם נראה לי ואהבת עולם אהבתיך, על כן משכתיך חסד" כי כל הנבואה שניבא ירמיה שם, נאמר על סוף הגלות האחרון הזה, שמנחם שם את ישראל בנחמות גדולות ונפלאות, שאף על פי שירדו, אף על פי כן השם לא יעזבם. ועיקר הנחמה, שאפילו שבאחרית הימים האלה יהיה השם יתברך נסתר ונעלם ונתרחק מאוד מאוד, אף על פי כן ע"י גודל האהבה וההשתוקקות והרצון הטוב של ישראל, יזכו לשבר כל המניעות הבאים ע"י עוצם ההסתרות, וימשיכו החיות דקדושה שהוא התגלות ידיעת אלוקותו, היינו ממקום גבוה שהוא רחוק מאוד מאתנו. וזה "מרחוק השם נראה לי" מרחוק דוקא "ואהבת עולם אהבתיך" היינו אהבה והשתוקקות ורצון, ע"י זה דוקא נזכה לקבל האמת, שהיא בחינת התגלות אלוקותו יתברך.

וזה עניין גודל הרעש והקטגוריא שנתעורר בכל פעם על המקורבים לצדיק האמת, ובפרט עתה, כי מחמת שמעשה הדור אינם עולים יפה, ואף על פי כן נמצאים אנשי אמת שחפצים ומשתוקקים אל האמת לאמיתו, והשם יתברך חפץ חסד ורוצה לקרבם, אף על פי שהם כמו שהם. אבל אי אפשר לקרבם כי אם מרחוק מאוד, בבחינת "ממרחק תביא לחמה" בבחינת "מרחוק השם נראה לי" ולשם אי אפשר לעלות כי אם ע"י השתוקקות ורצון חזק מאוד, על כן שולחים עליהם מניעות עצומות עד הנפש ממש, שבאים ע"י תוקף רעש המחלוקת הגדולה, עד שקשה לשבר המניעות.

על כן צריכים להתגבר ברצון והשתוקקות חזקים מחדש בכל פעם וע"י הרצון זוכים איך שהוא לעבור על הכל ולשבר כל המניעות עד שיזכה ע"י זה דוקא להמשיך רוח חדשה דקדושה ממקום רחוק וגבוה מאוד מאוד, שהוא בחינת 'פי שנים' שע"י זה יזכה גם הוא להתקרב להשם יתברך באמת.

וזה בחינת "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" כמו שנאמר בתהילים "כל היום כלימתי נגדי וכו' מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם וכו'" כי הוא יודע תעלומות לב "כי עליך הורגנו כל היום" כנגד כל האויבים והמחרפים, ואינם מסתפקים בזה וגם עומדים עלינו בכל עת להתנקם ח"ו בחינם על לא דבר, ואנו אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים כי הוא יודע תעלומות לב, שאנו חפצים רק באמת לאמיתו והאמת היא אחת ואי אפשר לשנותה לעולם.