וזה שאמרו רז"ל "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו" ולמדו משבת שאמר הקב"ה למשה "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקשה ליתנה לישראל לך והודיעם" כי צריך להודיע מקודם לחברו שרוצה ליתן לו מתנה, כדי שיכין את עצמו לקבל המתנה.
וזה בחינת שבת, שהיא מתנה טובה שהייתה בבית גנזיו, שהשם יתברך מודיע לנו קודם שנתנה לנו, כדי שנתגבר להכין את עצמנו לקבל המתנה הטובה והיקרה הזאת, ועל כן גם עתה שכבר נתן לנו השם יתברך ברחמיו את השבת, אנו צריכים בכל ימות השבוע להכין את עצמנו לקבל מתנה טובה הזאת ושבת שמה. וזה בחינת "זכור את יום השבת לקדשו" היינו הכנה בכל ששת ימי החול לקבל את המתנה טובה שהיא שבת.
וזה בחינת כלל כל העבודה של האדם בזה העולם, שנקרא ערב שבת, והעולם הבא נקרא שבת, כמו שאמרו רז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" כי באמת אי אפשר לעבוד את השם יתברך, כמו שנאמר "מי הקדימני ואשלם, כלום עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית" וכל העבודה של תורה ומצוות שציווה אותנו לעשות בזה העולם, הם רק הכנות שצריכים אנו להכין את עצמנו לקבל מתנת ידו הטובה שהוא יתברך רוצה ליתן לנו ברחמיו לעתיד.
כי באמת כל התורה ומצוות קלים ונעימים לעשותם כמו שנאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ומן הדין אין ראוי לקבל עליהם שכר וכל השכר הטוב שיתן השם יתברך הוא רק מתנת חינם, כמו שנאמר "ולך השם החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו" וכל המצוות הם רק בחינת הכנות לקבל על ידם מתנת חינם ממנו יתברך, שהוא השכר של אותה המצוה. כגון למשל ע"י שאנו לובשים ציצית ע"י זה אנו מכינים עצמנו להתעטף באור הציצית ולזכות ל'חלוקא דרבנן' וכן ע"י מצוות תפילין אנו מכינים עצמנו להתעטר ב'כתרי דמלכא', שהם אורות התפילין בשורשם.
כי בוודאי על פי דין אין מגיע לאדם שכר נפלא ונורא כזה בשביל ציצית ותפילין שהם קלים ונעימים לעשותם, וכל השכר שיקבל עבורם הוא רק מתנת חינם, רק שהשם יתברך ברחמיו חמל עלינו וציווה אותנו לעשות בזה העולם אלו המצוות הקדושות, שיהיה לנו כלים לקבל מתנת חינם שלו וכן בשאר המצוות, וכן כל המצוות לא תעשה הזהיר אותנו שלא לעשות כדי שלא נבוא מלוכלכים ח"ו ל'הילולא דמלכא'.
והוא כמו מלך שמזהיר ומודיע מקודם לאוהביו, שרוצה ליתן להם מתנות יקרות וסגולות נוראות ונשגבות לכל אחד ואחד, ומאהבתו וחמלתו הוא מודיעם תחילה, כדי שיכינו עצמם לזה, כדי שלא יבואו מלוכלכים ח"ו בטיט וצואה לסעודת המלך, שיהיה שם המלך וסיעתו. כי בוודאי אי אפשר להם לקבל מתנותיו הקדושות כשהם מלוכלכים ח"ו, גם צריכים להכין לעצמם מלבושים נאים ויקרים וכמה מיני ריחות טובות נרד וכרכום קנה וקינמון וכו', קישוטים יפים ונאים שיהיו ראויים ליכנוס בהם בהיכל המלך בין גדוליו ושריו ועבדיו הקדושים והטהורים ואז יוכלו לקבל מתנת ידו הטובה.
ובחמלתו הגדולה הכין להם מקודם כל הדברים והחפצים שצריכים לעשות, ולתקן מהם מלבושים וכתרים כאלו שיהיו ראויים לכנוס בהם ב'היכלה דמלכא', וכל מיני בשמים וריחות טובים שיתבשמו בהם מקודם. וציווה להם והזהיר אותם שבכל הזמן שנתן להם מקודם להכין עצמם לסעודה, שבכל הזמן הזה יעסקו לעשות ולתקן אלו המלבושים היקרים וכל אלו הכתרים הקדושים. ושלח להם שלוחיו הנאמנים ללמדם ולהודיעם איך לעשותם ולתקנם בפרטי פרטיות, כדי שיבואו לשם בלבושים וכתרים ותיקונים הנהוגים שם כדי שלא יתביישו בין כל הקרואים לשם.
וביותר ויותר ציווה להם והודיעם ע"י שלוחיו ממה להתרחק, והזהירם מאוד מאוד שלא יטמאו ולא ילכלכו עצמם ח"ו בכל הדברים המתועבים שם, ומרוב חמלתו הודיעם גם כן ע"י נאמניו במה ירחצו ויטהרו עצמם מלכלוכים אלו, אם יכשלו לפעמים ולא יהיו נזהרים מהם ח"ו.
ותיקן להם כמה וכמה מעיינות קדושים וכמה עצות ותיקונים לרחוץ ולנקות עצמם מכל זה, עד שאפילו מי שהוא מלוכלך מאוד ומוטבל בשחת ומוטבע ביון מצולה ומלובש בבגדים צואים ח"ו, גם הוא יכול לנקות עצמו ולרחוץ ולטהר עצמו באלו המעיינות הנובעים שמן אפרסמון וכל מיני ריחות נפלאים, שיש להם כח להפוך כל מיני ריחות רעים לריחות טובים ויקרים.
והודיעם שבכל הזמן שנתן להם, יש בידם ליקח מכל החפצים והבשמים אשר הכין להם ולהתלבש ולהתקשט בהם כמה שירצו, ולטבול ולטהר עצמם בכל המעיינות הקדושים האלה שמטהרים ומנקים אותם מכל הלכלוכים, כדי שיוכלו לבוא נקיים וטהורים להיכל המלך, מקוטרים מור ולבונה, מלובשים בלבושים קדושים ונקיים הנהוגים שם, מכותרים ב'כתרי דמלכא'. ואז יוכלו לקבל כל האוצרות מתנת חינם אשר הכין להם המלך אשר עין לא ראתה וכו' אשרי הזוכה להם.
והנמשל מובן ממילא. נמצא שכל המצוות והמעשים טובים הכל מאתו יתברך, ממה שהכין לנו ברחמיו המרובים, וכמו שנאמר "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" וכתיב "מי הקדימני ואשלם" ואין ראוי לקבל עליהם שכר, רק שברחמיו רצה לזכות אותנו, לתת לנו אוצרות מתנת חינם כאלה, לפיכך הרבה לנו תורה ומצוות, שהם כולם תיקונים והכנות לקבל על ידם רב טוב הצפון שהם אוצרות מתנת חינם שרוצה לתת לנו בחסדיו וברחמיו.
ועל כן אמרו רז"ל "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא וכו'" היינו כי בוודאי נקבל רב טוב אשר עין לא ראתה ע"י מעשינו הטובים, רק שאנו צריכים לידע האמת, שכפי שורת הדין אין מגיע לנו פרס מאחר שהכל מאתו וכנ"ל, רק שכל עבודתנו היא שלא על מנת לקבל פרס, רק שע"י עבודתנו ומעשינו הטובים יהיה לנו הכנה לקבל חסדו הגדול, שהם אוצרות מתנת חינם, שיתן לנו לכל אחד ואחד כפי מה שהכין את עצמו בעולם הזה ל'סעודתא דמלכא'. וזה "העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא לטרקלין, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין" היינו כנ"ל שכל העבודה שבזה העולם היא רק בחינת הכנות כדי להיכנס בהיכל המלך.
וזה גודל המעלה שאין למעלה ממנה, שהיא התקרבות לצדיקים וליראים וכשרים אמתיים. כי הצדיקים האמתיים, הם מודיעים לנו בכל פעם אוצרות מתנותיו הטובים שהוא יתברך רוצה לתת לנו ברחמיו, ומודיעים לנו בכל עת איך להכין את עצמנו לקבלם ונותנים לנו עצות איך לנקות ולטהר את עצמנו ולבושנו מכל מה שנכשלנו עד הנה.
כי כל צדיק הדור, הוא בחינת משה, אשר השם יתברך מודיע לנו על ידו את כל המתנות טובות שהוא רוצה לתת לנו, כמו שנאמר "יודיע דרכיו למשה" כי הצדיק האמת שבכל דור הוא מוסר בארות ומעינות חדשים, מעינות הישועה שאינם פוסקים, באופן שיוכלו להיטהר בהם כל הפגומים והמלוכלכים והמתועבים שבעולם, ולהתרפאות בהם מכל מיני חולאים ומכאובים רעים בגוף ונפש ולהתרחץ ולהתבשם על ידם בכל מיני ריחות טובים.
כי השם יתברך מודיע דרכי טובו וחסדיו הנפלאים לצדיק האמת, כי הוא יתברך ממשיך חסדים חדשים בכל דור ודור ועושה חסד חינם בכל דור ודור, ואפילו בכל יום ויום נמשכים חסדים כמו שנאמר "חסדי השם כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, חדשים לבקרים רבה אמונתך" אך כל אלו החסדים הגדולים, שהוא יתברך רוצה להמשיך עלינו בכל עת, אין מי שידע מהם כי אם הצדיק האמת. וכל מי שמקורב אליו הוא מודיע לו רחמיו וטובו הגדול עד אין חקר, אשר ע"י זה אפילו הגרוע שבגרועים יכול להכין את עצמו לקבל אוצר מתנת חינם שלו.