בסיפור המעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו אנחנו יכולים ללמוד היטב רמזים לכל עניין הקלקול והתיקון, במעשה זה רבינו מתאר לנו את החילוף שנעשה בארמון המלך, שהמיילדת החליפה בין הוולדות של המלכה והשפחה ושמה את בן השפחה אצל המלכה ואת בן המלך אצל השפחה. החילוף הנ"ל נעשה בכל אחד מאיתנו במיוחד אצל אלו שגדלו רחוק ממחוזות הקדושה, בנים של המלך שירדו לעולם הזה למקומות מרוחקים וירודים ואינם יודעים מעוצם מעלתם וגדולתם שהם בני מלכים וסוברים שהם בני השפחה.
במהלך כל הסיפור מתאר לנו רבינו את הדרך הארוכה שעובר בן השפחה עד שהוא מצליח לחזור אל הארמון ואל המדינה של המלך בעזרת איש היער שזה בחינת הצדיק האמת. בסוף הסיפור הבן מלך האמת חוזר אל המדינה של המלך ואז הוא פוגש שם את אנשי המדינה והשרים שמודיעים לו שהמלך מת והשאיר צוואה, שעד היום היו קוראים את המדינה 'מדינה טיפשית ומלך חכם' ואילו עכשיו להיפך 'מדינה חכמה ומלך טיפש', ומי שיחגור מתניו להחזיר השם לקדמותו, דהיינו להחזיר את השם הראשון למדינה טיפשית ומלך חכם, הוא יהיה מלך.
בן מלך האובד הוא כמובן כל אחד מאיתנו והוא חוזר אל המדינה, שהיא כמובן הפנימיות שלנו, כל אחד הרוצה להתקרב ולחזור בחזרה אל הארמון צריך לעבור מהלכים רוחניים ובעיקר לגלות עוד ועוד רבדים של הפנימיות שלו. אך כאשר האדם מתחיל את התיקון הפנימי, הוא צריך להבין שבאמת הוא לא מבין כלום, כל עוד האדם נשאר עם החכמות שלו וחושב שהוא כבר יודע משהו בהשגת השם יתברך ואינו מבטל את דעתו כנגד הדעת של התורה הקדושה והצדיקים הרי שלעולם לא יוכל לחזור ולהחזיר לעצמו את המעמד הראוי לו.
"ואמרו לו השרים של המדינה שישנו גן שנשאר מן המלך שהיה והגן הוא נפלא מאוד מאוד, אך אי אפשר להיכנס בו, כי כשנכנס בו אדם, אזי תכף מתחילין שם לרודפו, ורודפין אותו והוא צועק, והוא אינו יודע כלל ואינו רואה מי רודף אותו, וכך הם רודפין אותו עד שמבריחין אותו מן הגן, על כן נראה אם אתה חכם, אם תוכל להיכנס אל הגן הזה. ושאל אם מכים את האדם הנכנס. אמרו לו, שהעיקר שרודפין אותו, והוא אינו יודע כלל מי ומי רודף אותו ובורח בבהלה גדולה.
והלך אל הגן וראה שיש לו חומה סביב, והשער פתוח, ואין שם שומרים, כי בוודאי אין צריכים שומרים לזה הגן. והיה הולך אצל הגן, והסתכל וראה שעומד שם אצל הגן אדם, היינו שמצויר שם אדם, והסתכל וראה שלמעלה מעל האדם יש דף וכתוב שם, שזה האדם היה מלך לפני כמה מאות שנים, ובימי המלך הזה היה שלום, כי עד אותו המלך היו מלחמות, וכן אחריו מלחמות, ובימי המלך הזה היה שלום, והתבונן מאחר שכבר נעשה מבין דבר מתוך דבר שהכל תלוי בזה האדם, שכשניכנסין לגן ורודפין אותו, אין צריך לברוח כלל, רק לעמוד עצמו אצל האדם, ועל ידי זה ינצל. ויותר מזה, שאם יקחו את האדם הזה ויעמידו אותו לפנים הגן הזה, אזי יוכל כל אדם להיכנס בשלום אל הגן הזה".
הגן הוא כמובן הגן עדן הפנימי שכולנו גורשנו משם והשם יתברך שם את להט החרב המתהפכת לשמור את עץ החיים, שזה כל המניעות והדמיונות והפחדים שרודפים כל אחד במיוחד את אלו שרוצים באמת לכנוס אל הגן. על כן רבים שמתחילים בעבודה זו שבים לאחור מחמת שרואים את כל הדמיונות שמתגברים עליהם ועל זה אומר רבינו ש"כשהאדם רוצה להיכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחים אותו כל להיכנס בעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות".
אם האדם באמת רוצה להיכנס אל הגן ולעבוד את השם יתברך, הרי שהוא חווה את כל אותן דמיונות ונדמה לו שמרחיקין אותו ואין רוצים כלל בעבודתו וזה עבר גם על כל הצדיקים הגדולים. על זה אומר רבינו שצריך התחזקות גדולה לא ליפול בדעתו ולחזור לאחור גם אם עוברים ימים ושנים והוא צועק ומתפלל ועדיין הוא רואה את ריחוקו וגשמיותו לא יוותר כלל על השאיפות והרצונות כי זו הדרך שכולה התקרבות.
כשנכנס הבן מלך אל הגן הוא רואה שמצויר שם אדם ומעליו כתוב שזה האדם היה מלך לפני כמה מאות שנים והכל תלוי בזה האדם והעצה להינצל מכל הרדיפות להעמיד את האדם במרכז הגן ולעמוד אצלו. כמובן שהמלך המצויר הוא מלכו של עולם, שעיקר העצה להעמיד את השם יתברך במרכז החיים שלנו ולדעת ולהאמין שאין עוד מלבדו, ברגע שהאדם מאמין בזה וחי בצורה כזו הרי שהוא ניצל מכל הדמיונות והרדיפות. כמו כן האדם הוא בחינה של הצדיק יסוד עולם, שהוא למעשה מודיע לנו ונותן לנו השגות אלוקות ודרך תיקון ואם היו כולם מבוטלים אליו ולדעתו, אזי כל העולם היה כבר מגיע לתיקונו, כי הכל תלוי בזה הדעת של הצדיק, כמו שכותב זאת רבי נתן בפירוש במכתב שע"ד בספר עלים לתרופה וזה לשונו: "כל מהותו של רבי נחמן וכל תורתו מהוות חידוש מדהים ודרך להתחדשות, שהרי הוא מסוגל להרים נשמות ולהשיב אותן לאחר שנפלו וירדו במהלך אלפי שנים ועברו גלגולים רבים!
אני יודע ומאמין באמונה שלימה, שאדוננו, מורנו ורבינו יודע בבהירות, בכלל ובפרט, את כל הקורה עם כל הנשמות בכל דור ודור, מיום ברוא אלוקים אדם על הארץ, דרך זמן ההווה ועד לאחרית הימים, ושהוא מודע לכל התיקונים הרוחניים, שכל יחיד זקוק להם. לגביו כל הידע הזה אינו אלא עניין של מה בכך, שהרי הוא השיג את ידיעת השם ברמה אשר אי אפשר לנו להבינה".