"זה בחינת ברכת הכהנים" כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א', הלכות נשיאת כפיים ה' וזה לשונו: "כי הכהן הוא בחינת האהבה הקדושה שהוא נכנס לפני ולפנים והכהנים מברכים את ישראל בשלוש ברכות – "יברכך השם וישמרך", "יאר השם פניו אליך ויחונך", "ישא השם פניו אליך וישם לך שלום". בכל אחת מן הברכות יש רמז לעבודת האדם, שבה הוא יכול לעורר את האהבה הקדושה ואת הנקודה השייכת לו.
הברכה הראשונה שזה 'יברכך השם', היא רמז לצדיק האמת, שהכל תלוי בו, כי הצדיק הוא מקור הברכה, כמו שנאמר ביוסף, שהוא המשביר לכל ארץ מצרים, כמו כן רבי חנינא בן דוסא שכל העולם ניזון בזכות חנינא בני. ועל כן העיקר והיסוד שהכל תלוי בו אומר רבי נתן, הוא ההתקשרות לצדיק האמת, שהוא שורש נשמות ישראל והוא למעשה המדריך הגדול הנותן דרך ותיקון לכל המקורבים אליו ומוריד להם השגות אלוקות, כדי שיכירו אותו יתברך ויגלו בעצמם את אותה הנקודה הקדושה שיש בכל אחד מישראל.
הברכה השנייה היא 'יאר השם פניו אליך', שזה בחינת הארת פנים של כל אחד לחברו, כל העניין של שיחות חברים והתחזקות באמונה, שזה מעורר ביותר את פנימיות האדם, כי לכל אדם יש נקודה קדושה מה שאין בחברו, וע"י שמדברים אחד עם חברו ביראת שמים ובדיבורי אמונה, מקבלים זה מזה הארת פנים וע"י זה מתעוררים לעבודתו יתברך.
הברכה השלישית היא 'ישא השם פניו אליך', שזה למעשה החלק היותר חשוב של גילוי הנקודה הקדושה, שזה נשיאת הלב אל אבינו שבשמים, שזה כל עניין התפילה וההתבודדות והדיבורים הקדושים שהאדם משיח בינו לבין קונו, שבוודאי אם יתמיד בכך ימים ושנים יזכה להאיר ולעורר את ליבו ולגלות את הנקודה הקדושה שבו ולהאיר את אור האהבה השוכן בה".
כל אדם הרוצה לגלות את הנקודה הקדושה שיש בו, צריך להתחזק בשלושת הנקודות הנ"ל- להתחבר ולהתקשר לצדיק האמת, להתמיד בשיחת חברים בענייני תורה ואמונה וכמובן גם להרבות בתפילה והתבודדות להשם יתברך, שיורה אותו בדרך ויתן לו למצוא את שאהבה נפשו. כי בכל יהודי יש נקודה טובה מה שאין בחברו, והקב"ה מקבל מכל יהודי בכל יום התפארות ושעשועים כאלו שלא היו לו מאז בריאת העולם, על כן האדם צריך להאמין בעצמו, להאמין שיש בו נקודות טובות וייחודיות שאין אותם לאף אדם בעולם, והוא יכול לגרום נחת רוח להשם יתברך כמו שאף אחד לא גורם.
כדי להתמיד בזה וקיים את הדברים הלכה למעשה, אנחנו צריכים לתת את הדעת עליהם, כפי שמסביר לנו רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', הלכות מלמדים ד' וזה לשונו: " צריך כל אדם לקשר את ליבו לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת, דהיינו למצוא את השם יתברך בכל עת וזמן בו הוא נמצא. כי מי שזוכה לקיים זאת באמת, הוא יכול לקרב את עצמו להשם יתברך ולמצוא אותו תמיד בכל מקום ועניין, כי בוודאי בכל עת וזמן ומקום ובכל מדרגה ועניין שנמצא בו האדם, תמיד יש איזה בחינת נקודה טובה שיכול לדבק ולקשר את עצמו אליה, ואם יסתכל ויחפש היטב בוודאי תאיר בו זאת הנקודה להתקרב להשם יתברך, אך בוודאי אי אפשר לאדם לידע כל זאת בפרטיות איך לנהוג בכל מצב ועניין בו הוא נמצא, רק הוא צריך לדעת ולהאמין תמיד שבכל עת וזמן ובאיזה מדרגה ומקום בו הוא נמצא, בין בעליה ובין בירידה, בוודאי יש תמיד איזה בחינת נקודה טובה השייכת לליבו בעת ההיא דווקא שאיתה הוא צריך לעבוד את השם יתברך ולהתחבר אליו".
כמובן שאי אפשר לאדם לידע כל זה בפרטיות איך לנהוג בכל מצב ועניין, רק הוא צריך לדעת ולהאמין תמיד שבכל עת וזמן ובאיזה מדרגה ומקום בו הוא נמצא, בין בעליה ובין בירידה, בוודאי יש תמיד איזה בחינת נקודה טובה השייכת לליבו בעת ההיא דווקא, שאיתה הוא צריך לעבוד את השם יתברך ולהתחבר אליו, אך כדי להגיע לנקודה זו, כדי לדעת כיצד לנהוג ומה לעשות בכל מצב ומדרגה, צריך האדם את שלושת הנקודות הללו התקשרות לצדיק ותורתו שהוא מלמד אותנו להיות בקי בהלכה כלומר בקי בדרכי התשובה, נותן לנו דעת אמיתית, תורה ועצות בכל מה שעובר עלינו, בין בעליה ובין בירידה בבחינת 'אם אסק שמיים שם אתה ואציע שאול הינך' שבכל מקום ומצב בו אני נמצא יש לי עבודה לעשות, יש לי שליחות, ובעיקר נותן לנו את הדעת שהשם יתברך איתי ועימי ואצלי תמיד והכל בהשגחה.
כמו כן השיחת חברים, היא דבר חשוב מאוד, כי בכל אדם יש נקודות מיוחדות וקדושות מה שאין בחברו וע"י השיחות שמדברים איש אל רעהו, ע"י זה יכול כל אחד לקבל מחברו ולהתחזק באמונה ובעבודת השם.
וכמובן הדבר הגדול מן הכל 'מעלה עליונה וגדולה מן הכל', ההתבודדות שעל זה רבינו שם את הדגש ביותר, וכבר נכתבו ספרים הרבה בעניין הזה, דבר שנשתכח מהעולם ורבינו בא להחזיר את זה לדור האחרון, 'אני מוליך אתכם בדרך חדשה שהיא ישנה מכבר', דרך שהלכו בה כל הצדיקים הגדולים מאז ימות עולם .
השיחה הזו של האדם בינו לבין קונו מעבר לכך שהיא עומדת ברומו של עולם ועזרת לכל המתמיד בה בכל ענייני החיים ועבודת השם, עיקר העניין שלה הוא החיבור, שהאדם ע"י התפילה והשיחה האישית שלו מתחבר לעצמו, לרצונות שלו, למקום בו הוא אוחז, וכמובן מתחבר להשם יתברך. ועל כן זו ההנהגה היא הגדולה והחשובה מן הכל ואין מעלה שהיא למעלה ממנה.