כידוע, בהנהגה זו אחזו כל הצדיקים, אבותינו הקדושים והאימהות הצדיקות, זו הייתה הנהגה מקובלת מכבר, שהיו מפרשים שיחתם לפניו יתברך ומבקשים ממנו בתחינות ופיוסים, דוד המלך שהרבה בדיבורים לפני השם יתברך בשירות תחינות ופיוסים, שעל זה נכתב כל ספר התהלים וכל סידור התפילה מלא במזמורי תפילה של דוד המלך, ועד לרבינו הקדוש שהרבה כל ימיו בתפילות והתבודדות להשם יתברך, כמו כן תלמידו המובחר רבי נתן שעשה מהתורות תפילות וכתב וחיבר את הספר ליקוטי תפילות.
במהלך השנים הלכה ונשתכחה הנהגה קדושה זאת, על כן תיקנו אנשי כנסת הגדולה את שלושת התפילות הסדורות, כדי שבני האדם לא יאבדו את הקשר עם השם יתברך. בוודאי שמעלת התפילות הסדורות שחרית, מנחה וערבית, אין לשאר ולתאר, כי חכמים תיקנו בה סודות ויסודות עצומים בכל מילה ומשפט והם הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
אך כמובן שאין הם יכולות להוות תחליף לתפילה האישית שבה האדם שופך את ליבו לפני השם יתברך, כי בתפילות הסדורות לא קיימים כל הפרטים והצרכים האישיים שיש לאדם בפרטיות, שעליהם הוא צריך לבקש ולהתפלל, כמו כן בכל עת וזמן עוברים על האדם בפרט ועל עם ישראל בכלל מעברים ומאורעות שונים שאותם הוא צריך להזכיר ולפרט בפני השם יתברך כפי המקום והזמן, כמו כן התודה וההודאה, שכל אדם צריך להודות להשם יתברך באופן אישי ולשבח אותו בצורה פרטית כפי מה שהוא זוכה להכיר אותו יתברך.
על כן, קשה מאוד שהאדם יוכל לבנות קשר ישיר ואמיתי עם השם יתברך, אם לא יאחז בהנהגה זאת היטב ויעמיד אותה בראש סדר העדיפויות שלו בעבודת השם, כי ע"י העצה הזאת יוכל האדם להתקדם ולהתעלות בכל התחומים, הן בלימוד תורה, הן בתיקון המידות והן בכל שאר תחומי החיים, כי בוודאי אם הוא מקושר להשם יתברך, מדבר איתו ומבקש ממנו, אין שום מעלה ובקשה שלא יוכל להגיע אליה בעזרתו יתברך.
על זה צועק רבינו ואומר "התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל" כלומר מעלה את האדם למעלות ומדרגות עליונות מאוד, ואם רבינו שהוא הצדיק יסוד עולם והוא נכנס בחדרי חדריו של הקב"ה ומכיר את הנהגתו ורצונו יותר טוב מכולם, אומר שזו היא המעלה העליונה מן הכל, אז בוודאי שמעלתה של ההתבודדות עולה על הכל, יותר מכל עבודה שבקדושה ואפילו לפעמים גם יותר מלימוד תורה שמעלתה ידוע לכל.
אך עדיין נשאלת כאן שאלה גדולה ועצומה, הרי ידוע שמעלת התורה הקדושה אין לשער ולתאר והיא תכלית בריאת כל העולמות, כמו שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ועוד נאמר "תלמוד תורה כנגד כולם" וידוע שהקב"ה והתורה וישראל חד הוא, שהקב"ה הכניס את עצמו כביכול בתורה הקדושה, והיא הדרך הסלולה להדבק בו יתברך, וגם רבינו הקדוש ורבי נתן וכן כל הצדיקים כל גדולתם הייתה ע"י התורה הקדושה והרי ידוע ש"קודשא בריך הוא ישראל ואורייתה חד הוא" שהקב"ה הכניס עצמו בתורה הקדושה ואי אפשר להתדבק בו אלא ע"י התורה והמצוות. אם כך, כיצד רבינו אומר שהתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל, הרי היה צריך לומר שהתורה מעלתה עליונה וגדולה מן הכל?