רבי נתן אומר שעיקר האמונה צריכה להיות בהשגחה פרטית, כאשר הוא מאמין ויודע שהכל נעשה ברצונו ובהשגחתו הפרטית של השם יתברך, אזי הוא גם יודע שהנפילה והירידה שעבר גם היא הייתה מאת השם בהשגחה פרטית, וזה מסיתרי הידיעה והבחירה שאי אפשר לנו להבין בשכל רק באמונה שאף על פי שיש לי בחירה אעפ"י כן השם יתברך צופה מראשית אחרית והכל נעשה כרצונו, ואם הקב"ה הוריד אותו למקום שהוריד מסיבות נסתרות הוא גם יעלה אותו בתכלית העלייה.
בתחילה כשהאדם מתחיל לעבוד את השם יתברך, אזי הכל הולך לו כסדר והשם מאיר לו פנים והוא הולך ומתקדם בעבודת השם, אבל על פי רוב, אחר כך נופל מעבודתו והשם יתברך מתחיל לנסות אותו והבעל דבר מתגרה בו כידוע לכל מי שרוצה להיכנס בעבודת השם יתברך ואז עיקר הניסיון של האדם.
ישנם גם כאלו שכבר עלו והתקדמו ימים ושנים בעבודת השם ופתאום מוצאים את עצמם בנפילה עם אותם הרהורים ותאוות שחשבו כבר שהתנקו מהם, על כן יכולים ליפול בדעתם ע"י זה. על זה צריכין התחזקות גדולה מאוד בלי שעור וערך ומספר, להתחזק בכל פעם בעבודתו יתברך ולבלי ליפול משום דבר שבעולם, רק לקום ולהתחיל מחדש, כי אין שום ייאוש בעולם כלל כי לגדולתו יתברך אין חקר, ובגודל רחמיו יתברך יכול להפוך הכל לגמרי מרע לטוב ומעונות לזכויות ע"י תשובה.
"כי ע"י אמונה עוברים ומדלגים על הכל, כי הוא מאמין שהשם יתברך ראשון ואחרון אלוקי הראשונים והאחרונים, והוא יתברך בוחר בעבודת משה רבינו ועבודת האבות וכל הצדיקים הגדולים והנוראים. ואע"פ כן הוא משתעשע ומקבל תענוג גם מעבודה קלה של הפחות שבפחותים שבישראל. אפילו רשעים ובעלי עבירות ופושעי ישראל, כל זמן ששם ישראל נקרא עליהם, דהיינו שיש להם אמונה, עדיין הוא יתברך מקבל תענוג והתפארות מהם מכל תנועה קלה שעושין בתפילה או באיזו מצווה.
כי הצדיקים והגדולים במעלה נגד הרשעים והקטנים במעלה הם בבחינת 'ראשית' ו'אחרית', כי הצדיקים הם בחינת 'ריש כל דרגין' והקטנים והרחוקים מהשם יתברך ע"י מעשיהם הרעים הם בבחינת 'סוף כל דרגין', והשם יתברך ראשון ואחרון ומגיד מראשית אחרית ומייחד ומקשר סוף מעשה במחשבה תחילה. 'סוף כל דרגין' ב'ריש כל דרגין', שכל זה יכול לזכות אפילו הקל שבקלים והפחות שבפחותים ע"י התחזקות האמונה בהשם יתברך והשגחתו השלמה המגיע מראשית ועד אחרית, שע"י זה נכלל האחרית בראשית כנ"ל".
נמצא על פי דברי רבי נתן, שדווקא ע"י זה האדם שנפל וירד לתחתית המדרגות, שזה נקרא 'סוף כל דרגין', דווקא על ידו כשהוא מתחזק באמונה, הוא כולל את כל העולמות כולם, כי האמונה היא ראשית ואחרית והיא מקשרת את כל העולמות, כי גם אלו הנמצאים בתכלית המעלה ב'ריש כל דרגין' שאלו הם הצדיקים הגדולים במעלה, גם הם צריכים לאמונה הקדושה וגם אצלם עיקר העבודה והקשר אתו יתברך הוא ע"י האמונה, כי השם יתברך מרומם על כל ברכה ותהילה ולגדולתו יתברך אין חקר ואי אפשר להשיג אותו בשום מדרגה, גם לא במעלות ובמדרגות הגבוהות ביותר, אלא ע"י האמונה הקדושה.
כל שכן וכל שכן אלו שנפלו לתחתית המדרגות, שהם בבחינת 'סוף כל דרגין' במיוחד הם זקוקים ונצרכים לאמונה הקדושה ודווקא אצלם האמונה מתבטאת ביתר שאת וביתר עוז, כי הם נמצאים בחושך ובריחוק כביכול ממנו יתברך, וכאשר הם מתחזקים ומתקשרים אתו יתברך ומאמינים בו ובצדיקים הגדולים במעלה, הם כוללים למעשה את 'ריש כל דרגין' ב'סוף כל דרגין', כלומר מקשרים את כל המדרגות והעולמות, שזה תכלית כל בריאת העולמות בכלל והעולם הזה בפרט, שנברא בתוקף ההסתרה הגדולה הזאת, הכל כדי שיכירו אותו ויתחזקו באמונה בו יתברך ויקשרו ויעלו הכל אליו יתברך.
כותב רבי נתן בהמשך התורה: "וזהו עיקר בחינת התשובה, בחינת ירידה תכלית העלייה, כשמגיע האדם ח"ו לתכלית הירידה ע"י מעשיו הרעים, אע"פ כן אם יתחזק גם שם בו יתברך, ויאמין בו יתברך באמונה שלמה, שגם שם במקומו ממש נמצא השם יתברך, בבחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הנך", אז כשיתחזק באמונה זאת, ע"י זה ממשיך השגחתו השלמה בבחינת 'רצוא ושוב' גם שם, וע"י זה הוא כולל 'סוף כל דרגין' שהוא המקום השפל והנמוך שנפל לשם, הוא כולל אותו ב'ריש כל דרגין' בראשית המחשבה כנ"ל. וע"י זה הוא מעלה כל הנשמות והניצוצות שנפלו לשם מכמה שנים. וכשנכלל מקום רחוק ונמוך כזה בהשם יתברך, ממילא נכללין כל שאר המדרגות באמצע בקדושתו יתברך".