אומר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א: "אני מוליך אתכם בדרך חדשה שלא הלך בה אדם מעולם, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול". לכל אדם יש דרך משלו בעולם להתקרב אל השם יתברך, לכל אדם יש את הנקודה הייחודית שאותה הוא צריך לגלות ואיתה לבצע את השליחות המיוחדת לו עלי אדמות. כמובן שהדרך הכללית היא דרך התורה והמצוות, דרך הצדיקים הגדולים שהלכו בה מימות עולם, אך גם בדרך התורה והמצוות, יש לכל אדם שביל מיוחד שבו הוא צריך להתקרב להשם יתברך ולגלות את שורש נשמתו, הכל כפי התכונות שלו ע"פ המסלול שהשם קבע לו ולפי התיקון שלו בעולם. הצדיק שיודע את כל שורשי נשמות ישראל, מוליך את האדם כפי שורש הנשמה שלו וכפי והתיקון שלו, כדי שיוכל להגיע אל יעודו האמתי והנצחי דווקא ע"י התכונות והיכולות המיוחדות רק לו.
רבינו סולל לנו את הדרך, נותן לנו עצות, מוליך אותנו בדרך של צדיקים, מלמד אותנו את חשיבות התפילה האישית, חשיבות הרצונות והכיסופים, נותן לנו דעת אמיתית ומשקפיים נכונות כיצד לראות את המציאות ואת מה שעובר עלינו, כפי המדרגה והמצב בו אנו נמצאים, הוא מוריד לאנשיו 'השגות אלוקות' כפי הדעת והכלים שהכינו ומביא אותם אל תיקונם ותכליתם הנצחי.
אך כמובן שאנו נמצאים בעולם ההסתרה, וגם על הצדיקים הנ"ל יש הסתרה גדולה ולא כל אחד זוכה להתקרב אליהם, ועיקר ההסתרה הוא במחלוקת הגדולה שיש עליהם, כפי שכותב רבי נתן, בליקוטי הלכות, אורח חיים א, הלכות השכמת הבוקר ד, וזה לשונו: "כי יש צדיקים שהם גדולים במעלה באמת, אך מעוצם קדושתם אינם יכולים לסבול העולם ועל כן ע"י תוקף קדושתם, הם מרחקין ומורידין ח"ו איזה אנשים, מחמת שאינם יכולים לסבול מעשיהם המגונים. אבל השם יתברך אינו חפץ בזה, כי חפץ חסד הוא ורוצה שהצדיקים ירחמו על ישראל תמיד ויקרבו אותם, אפילו אם הם כמו שהם, ואפילו אם הוא עצמו יתברך בכעס גדול עליהם מחמת מעשיהם הרעים, הוא רוצה שהצדיקים יתפללו עליהם ויקרבו אותם, כמו שראינו במשה שלקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה מחמת שחטאו, אמר לו השם יתברך "אני בכעס ואתה בכעס אם כן מי יקרבם". וכן מצינו בכמה נביאים וצדיקים שהשם יתברך בעצמו קבל לפניהם וסיפר להם גודל צערו כביכול שיש לו מעוונות ישראל המרובים וכשהם חיזקו דבריו ולא המליצו טוב על ישראל, הקפיד עליהם מאוד, כי השם יתברך רוצה רק שימליצו טוב על ישראל וירחמו על ישראל, אפילו על הגרועים ביותר ויתקרבו כולם אליו יתברך, כמו משה רבינו שמסר נפשו על ישראל ואמר "ואם אין מחני נא מספרך".